החלטה בתיק בש 2911/06

כללי

1.         נגד המשיב, שמעון אביסדריס, הוגש ב-13.8.06 כתב האישום המייחס לו רצח בכוונה תחילה של המנוח, הרצל מהבש, ב-27.7.06.

            לפי האמור בכתב האישום, הגיע המנוח, שהוא קרוב משפחה של המשיב, אל בית המשיב וקרא למשיב לצאת. המשיב קרא למנוח לעלות. השניים נפגשו בגרם המדרגות הסמוך לדירה. המנוח פנה אל המשיב ושאל אותו: "מה אמרת להם עלי?". כשניסה המשיב לברר מה הכוונה, הניף המנוח לעברו סכין. המשיב תפס בידו של המנוח, הוציא את הסכין מידו ודקר את המנוח ארבע דקירות - אחת בגב משמאל ושלוש בבית החזה מימין. דקירות אלה הביאו למותו של המנוח.

ההחלטות הקודמות

2.         בהחלטה מיום 10.9.06 הגעתי לכלל דעה כי מן הראוי להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הטעמתי כי המחלוקת העיקרית שהתעוררה בדיון המעצר נסבה על טענתו המרכזית של המשיב, לפיה עומדת לו במקרה זה טענת ההגנה העצמית. מוכן הייתי לצאת מתוך הנחה, כי דקירתו הראשונה של המנוח חוסה תחת כנפי הגנה זו. ואולם, המשיב דקר את המנוח ארבע דקירות, ומהחומר עלה לכאורה כי הייתה הפסקה בין הדקירה הראשונה לבין שלוש הדקירות הבאות. עוד ציינתי, כי גם אם בסופו של דבר תהיה הרשעה בהריגה בלבד, הרי לעניין המעצר, די בכך שהראיות הקיימות מעלות סיכוי סביר להרשעה באחריות להמתת המנוח - בין בגדרי עבירת הרצח ובין בגדרי עבירת ההריגה.

            כמו כן סברתי, כי אין מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם ניתן יהיה לנקוט חלופת מעצר לגבי מי שמואשם בעבירת רצח. בעניין זה הזכרתי את עברו הפלילי של המשיב, הכולל ריצוין בעבר של כמה תקופות מאסר.

3.         על ההחלטה הוגש ערר. בהחלטה מיום 21.11.06 קבע ביהמ"ש העליון (כב' השופט ד' חשין; בש"פ 8121/06) כי דין הערר להידחות, בכפוף להגשת תסקיר מעצר לצורך בחינת האפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. ביהמ"ש העליון ציין, כי במקרה זה הנסיבות אינן פשוטות ופירט את הראיות לכאן ולכאן. מסקנתו של ביהמ"ש העליון היא, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית נגד המשיב,לפחות לגבי עבירת הריגה. יחד עם זאת, לאור הראיות והנסיבות שאינן פשוטות, סבר ביהמ"ש, כי אין זה מסוג המקרים שבהם אין מקום כלל לשקול חלופת מעצר. אכן, עברו הפלילי של המשיב פועל לצד החומרה. יחד עם זאת:

"לנוכח נסיבות המקרה, ובהתחשב בכך שאת כל עבירות האלימות והרכוש, כמו גם עבירות הסמים היותר חמורות, ביצע... לפני למעלה מעשור, בטרם הקים משפחה בת שלושה ילדים, רואה אני מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר לצורך שקילת האפשרות של שחרורו לחלופת מעצר".

            נקבע, כי על בית המשפט המחוזי יהיה לאחר מכן לקיים דיון משלים:

"בגדרו יבחן אם קיימת חלופת מעצר שבכוחה להפיג את מסוכנותו של העורר, ואם יחליט שכך הדבר, יקבע את תנאי השחרור בערובה".

תסקיר מעצר והדיון המשלים הראשון

4.         ביום 11.12.06 נכתב תסקיר המעצר. קצין המבחן, מר אליאס רינאוי, ציין, כי לאורך השנים פיתח המשיב תלות ולאחר מכן התמכרות כרונית לסמים. נסיונות שילובו במסגרות טיפוליות שונות ובתוכנית גמילה מסמים לא עלו יפה. הצוות הטיפולי במרכז לטיפול בנפגעי סמים בחיפה עשה מאמץ כדי שהמבקש יפסיק את השימוש בסמי רחוב, ואולם המבקש לא הצליח להתמיד בכך.

            בשיחה עמו בבית המעצר תיאר המשיב חוויית מעצר קשה, ולדבריו שהייתו הנוכחית במעצר פוגעת באופן ממשי בתהליך החיובי, לדעתו, שעבר בשנים האחרונות. הוא מקבל מתאדון על בסיס יומי בבית המעצר. עוד תיאר מצוקה נפשית נוכח הרחקתו מילדיו הסובלים מבעיות בריאותיות.

5.         באשר לחלופת מעצר, הוצגה בפני שירות המבחן האפשרות כי המשיב יהיה בתנאי "מעצר בית" בבית ההורים בחצור הגלילית, וכי המפקחים על המשיב יהיו הוריו. קצין המבחן הטעים "כי בני הזוג מודעים למידת האחריות המוטלת עליהם ממהלך זה של פיקוח ודיווח". יחד עם זאת גרס קצין המבחן, כי חלופת המעצר איננה מתאימה. זאת, משום שהמשיב אמור לקבל מנת מתאדון יומית בטבריה, בעוד אשר ההורים הביעו את חוסר יכולתם להתלוות אליו לשם מדי יום, הן בשל מצוקה כלכלית והן בשל בעיות בריאותיות של האם. קצין המבחן היה סבור, כי חלופת מעצר הולמת יכולה להיות במסגרת טיפולית סגורה. מעבר לכך סבר קצין המבחן, כי במצב תפקודו של המשיב טרם מעצרו, כאשר המשיך לצרוך סמי רחוב במקביל למתאדון, קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות מפירת חוק. על כן לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניין השחרור ממעצר.

6.         בדיון בפניי, ביום 27.12.06, עמדה ב"כ המשיב על הקושי הנובע מתסקיר קצין השירות בנוגע לשיתוף הפעולה מצד ההורים. לדעתה ניתן יהיה להתגבר על הקושי האמור. בנוסף הציעה הסניגורית, כי השחרור בערובה יהיה במעצר בית בתוספת איזוק אלקטרוני. כמו כן הוגש בפניי מסמך, המלמד על כך שמאז מעצרו של המשיב הוא משתמש במתאדון בלבד. עוד הוגש מסמך של המחלקה לשירותים חברתיים בחצור הגלילית, המוכנה לעמוד בקשר טיפולי (שיחות) עם המשיב אם ישוחרר למעצר בית.

            לעומת זאת גרס ב"כ המבקשת, כי לפי הנחיית בית המשפט העליון במקרה דנן, יש לבחון חלופת מעצר רצינית שתפיג את מסוכנות המשיב. קריאה נכונה של תסקיר המעצר מלמדת, כי לדעת שירות המבחן, שחרור ממעצר סגור לא יביא להפגת המסוכנות של המשיב. 

7.         בהחלטתי מאותו יום סברתי, כי יש מקום להמשיך ולבדוק אפשרות של חלופת מעצר, ובין השאר לעמוד על הכוונה המדויקת של קצין המבחן בתסקירו.

תסקיר משלים ודיון משלים שני

8.         ביום 16.1.07 הונח בפניי תסקיר משלים של קצין המבחן. מר רינאוי ציין, כי לפני מעצרו היה המשיב בקשר עם המרכז לטיפול בנפגעי סמים בחיפה. קשר זה היה רופף וחלקי. המשיב היה אמור לצרוך מתאדון בלבד, אך מתוצאות בדיקת השתן שמסר טרם מעצרו עלה, כי לרוב נמצאו בבדיקות אלה שרידי סמים ובנזואידים האסורים לפי הדרישות הטיפוליות. קצין המבחן מנה סמים כהירואין ומורפין, ובנזואידים ככדורי הרגעה, שינה וליום וקלונקס. המשיב עמד לפני הפסקת הקשר הטיפולי, נוכח הפרותיו החוזרות ונישנות את החוזה הטיפולי עמו.

            קצין המבחן מסר, כי בשיחה נוספת עם אמו של המשיב, היא הביעה את רצונה לפקח עליו ולהתלוות אליו כנדרש למרכז מ.א.מ.ץ בטבריה לקבלת מנה יומית של מתאדון. קצין המבחן התרשם, כי האם מודעת למידת האחריות המוטלת עליה, וכי האב יוכל לסייע במלאכת הפיקוח על בנו במהלך שעות הערב והלילה. קצין המבחן הוסיף, כי בבית המשפחה בחצור הגלילית מתגורר אח נוסף, רווק בן 37, המטופל במרכז מ.א.מ.ץ ומקבל מנת מתאדון יומית.