החלטה בתיק בש 2840/05

1.         בפני בקשה למעצר המשיב עלי בן יאסין אמארה עד תום ההליכים נגדו כמצוות ס' 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996; אלא שהמבקשת מבקשת בבקשתה להורות כי המשיב יהיה במעצר בית מלא לצד תנאים נוספים וכי המשיב יפסל מלנהוג בכלי רכב עד לתום ההליכים נגדו.

כעולה מדברי ב"כ המבקשת בפני, עו"ד שוורץ, אין המבקשת עומדת כאן על מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח ולמרות שלדעתו בפנינו ראיות גולמיות שדי בהם וזאת, מאחר והמשטרה לא פעלה "כפי שהייתה צריכה" בלשונו ולא עצרה את המשיב באופן מיידי וכן מתוך כך שלמעשה אין למשיב הרשעות קודמות.

2.         על פי המיוחס למשיב בכתב האישום עבר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

כתב האישום בעובדותיו מגולל על פי המיוחס למשיב עבירות חמורות ביותר על פיהם המשיב פגע במתלונן עם רכבו בכוונה תחילה וכאשר זה הצליח לקום, נסע לאחור וניסה שוב לפגוע במתלונן אלא שהפעם פגע בניזאר איברהים.

כתוצאה מהאמור, נגרמו לאיברהים חבלות של ממש.

3.         לטענת ב"כ המבקשת, בפנינו ראיות לכאורה של ממש, ההודעה הראשונה של המתלוננים מבססת את המפורט בכתב האישום, לכך מצטרפות תעודות רפואיות, העובדה שלאחר עריכת סולחה חזר בו המתלונן וביטל את תלונתו אין בה להוריד, גרסת המשיב אינה הגיונית.

מנגד, מציין ב"כ המשיב, עו"ד דאוד טעמיו לפיהם אין בפנינו ראיות לכאורה של ממש, העדים חזרו בהם, מדובר בתאונת דרכים גרידא, מדובר בסכסוך אחר עם צד ג', המשטרה לא חקרה, עדין יש 3 חשודים שלא נחקרו, אשת המתלונן שיקרה, עומתה עם עדות המתלונן עצמו, מדובר בספקולציות.

המשיב עצמו ללא עבר פלילי, משרת כמתנדב במשטרת התנועה, בא ממשפחה נורמטיבית, אב ל - 5 ילדים, מתפרנס מפנצ'ריה, מציע להסתפק במעצר בית בו יהיה המשיב רשאי לעבוד בפנצ'ריה המצויה כ - 150 מטר מביתו.

עוד מציין ב"כ המשיב כי למתלונן עצמו הרשעות קודמות לרבות בגין הודעות כוזבות, עבירות אלימות ועבירות סמים (הוצג גליון הרשעות קודמות).

4.         הלכה היא כי בבחינת ראיות לכאוריות מצווה בית המשפט לבחון באותה אמת מידה את ראיות ההגנה.

יש לבדוק מחד האם מתקיים בראיות הלכאוריות כאן אותו פוטנציאל גלום להרשעה בלשון בש"פ 8087/95 פד"י נ (2), עמ' 113 אך באותה מידה את ראיות ההגנה ככאלה שסותרות או מכרסמות בראיות מטעם המבקשת, ראה ב"ש 322/80 פד"י ל"ה (1), עמ' 359, ראה:

"...בית המשפט איננו צריך להתעלם מראיות כגון אלה ולהסתפק בהסתכלות על הראיות של התביעה בלבד. חובה עליו לתת דעתו לראיות האחרות והסותרות הללו כדי להגיע להערכה כוללת של הנתונים בפניו". שם, בעמ' 362.

ראה גם ב"ש 765/84, פד"י מ"א (4), עמ' 396.

ראה כאן, נצרת, ב"ש 2457/00

יש לבחון האם בפנינו תשתית ראייתית עובדתית הקושרת את המשיב, יש לבחון את התמונה הכוללת ואת מדרג הראיות ככזה.

למבחן עוצמת הראיות חשיבות רבה.

אל הפרט:

כאן, התמונה הכוללת מצביעה על ראיות לכאוריות הטמון בהם פוטנציאל להרשעה.

בשלב זה, ביהמ"ש אינו בודק מהימנות ובוודאי שאינו קובע מהימנות.