החלטה בתיק בש 2828/07

1.                     בפניי ערר על החלטת כב' ביהמ"ש לתעבורה בעכו (כב' השופט בכר) (להלן: "בימ"ש קמא") בה הורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים לפי כתב אישום שהוגש נגדו המייחס לו נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברשלנות, אי ציות לרמזור אדום וכל זאת לפי העובדות הבאות:

א.         המבקש הוא פסול נהיגה לפי שני גזרי דין, האחד של ביהמ"ש המחוזי

בחיפה מיום 01.12.2003 למשך 5 שנים והשני מיום 24.11.2004 למשך שנה וחצי במצטבר, ולמרות זאת הוא נהג ביום 01.02.2007 ברכב.

ב.         כאשר הבחינו 4 שוטרים שעקבו אחריו בנהיגתו, הם נסעו אחריו, השיגו

אותו ואחד מהשוטרים, כשהוא חובש כובע בילוש על ראשו, רץ לכיוון הדלת הקידמית ימנית של הרכב. כאשר הבחין בו המבקש הוא החל בנסיעה מהירה ומסוכנת, תוך שהוא מבצע סטיות מנתיב לנתיב, דבר שאילץ רכבים לסטות לשולי הכביש. כאשר הגיע המבקש לצומת מרומזר הוא חצה אותו מבלי לציית לאור האדום שדלק ואילץ רכבים לבלום כדי למנוע תאונה.

גם לאחר מכן המשיך המבקש לעקוף רכבים וכאשר הגיע לכפר ראמה, נכנס לתוך הכפר ותוך נהיגה רשלנית וסיכון הולכי רגל, תוך עקיפת רכבים מצד שמאל של הכביש ומצד ימין למרות שהולכי רגל הלכו בכביש ובשוליו וכך הצליח המבקש להימלט מהשוטרים הרודפים.

2.         בבקשה למעצר עד תום ההליכים צוין עברו המכביד מאוד של המבקש בעבירות חמורות ביותר כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של 9 חודשים.

3.         את העבירות לרגלן התבקש ביהמ"ש לעוצרו עד תום ההליכים, ביצע המבקש לפי החשד המיוחס לו בכתב האישום, לאחר ששוחרר זה מכבר ממאסר בפועל של 5 שנים אותו ריצה בגין שוד באיומי נשק, ירי והשלכת רימון לעבר בתים.

4.         כבוד בימ"ש קמא, לאחר שקבע את קיום הראיות לכאורה לאשמת המבקש בעבירות שמיוחסות לו ואת מסוכנותו, דחה את הצעת המבקש לחלופת מעצר במעצר בית תוך איזוק אלקטרוני ועל כך הערעור בפניי.

5.         בערעורו חולק המבקש על קיום הראיות לכאורה והוא מצביע על החולשה הקיימת בזיהויו של המבקש כמי שנהג ברכב. כן הוא מצביע על מחדלים חקירתיים שצריכים לפעול לטובת המבקש. החולשה הזו בעוצמת הראיות, כך ב"כ המבקש, צריכה להצדיק למצער את חלופת המעצר המוצעת כדי שלא יווצר מצב שבתום שמיעת הראיות יזוכה המבקש וימצא כי שהה במעצר זמן כה רב לשווא.

6.         עיינתי בחומר החקירה ואני מוצא כי למרות כל מה שטוען ב"כ המבקש בהודעת הערר ובע"פ בפניי, אין לומר כי קיימת חולשה כזו. את המבקש זיהו בוודאות לפחות שניים מארבעת השומרים שמכירים אותו היטב היטב. טענת ב"כ המבקש כי על היכרות זו עברו 5 שנים, אינה טענה בעיני.

 נכון הוא שבחמש שנים אלו המבקש שהה בבית סוהר ולכן לא נתקלו בו שוטרים אלו, אך אינני סבור שהשוטרים אשר ראו את המבקש לפי עדותם ממרחק לא גדול, מגיע עם הרכב לבית ידידתו וזיהו אותו בוודאות גם בחוזרו לרכב, לא יכלו לזהותו ברמת וודאות הדרושה. על כל פנים בעניין זה יחליט כמובן סופית ביהמ"ש אשר ישמע את עדויות השוטרים ולצורך הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אינני רואה כל חולשה בעוצמת הראיות.

7.         נכון הוא כי לכאורה קיים מחדל חקירתי בכך שהשוטרים אשר צילמו את כל המרדף אחרי המבקש, כפי שעולה מהקלטת שהוגשה לי, צריכים היו לצלמו כאשר הגיע עם הרכב לבית ידידתו ולו עשו כן היה מתיתר כל הדיון בפניי, אך בשלב זה אינני יודע מה יפסוק ביהמ"ש השומע את התיק לגבי ההשלכה שיש למחדל חקירתי זה. על כל פנים, בעיני אין למחדל חקירתי זה כדי להניע אותי להתעלם מהמסוכנות הרבה ביותר שנשקפת לציבור מכך שאדם מסוגו של המבקש לא יהיה בין כותלי הכלא עד להכרעה במשפטו.

8.         לכל זאת יש לצרף את העובדה עליה הצהיר ב"כ המשיבה בפני שמשפטו של המבקש קבוע לימים הקרובים, העדים הם שוטרים ולאחר שהם יעידו יתכן ויהיו בפי ב"כ המבקש טענות שמצדיקות עיון מחדש בהחלטה לעצור את המבקש עד תום ההליכים אותה יוכל להגיש בפני בימ"ש קמא.