החלטה בתיק בש 2819/05

1.         א.         ערר על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' סגן הנשיא השופט אטרש) 

בב"ש 2279/05 לפיה הורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים, כמפורט בהחלטה.

ב.         כתב האישום מייחס למשיב עבירות בניגוד לסעיפים 413 ה' לחוק העונשין תשל"ז - 1977 חבלה במזיד, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין ואיומים, עבירות בניגוד לסעיף 186 (א) לחוק העונשין והחזקת אגרופן או סכין למטרה שאינה כשרה.

ג.          עובדות כתב האישום מלמדות בתמצית כי המשיב הגיע ביום 6.9.05 בין השעות אחת לשתיים בלילה, למועדון "שורשים", הנמצא באזור התעשייה בבית שאן, המשמש כמקום למשחקים אסורים.

המשיב ניגש לדלתות המועדון הסגורות ודפק בחוזקה על הדלתות תוך צעקות.

על פי המיוחס בכתב האישום, ניגשה הגב' ג'ורג'ט אוחיון תושבת בית שאן לנאשם וניסתה להרגיעו אולם בתגובה תקף אותה המשיב תוך שהוא דוחף אותה וחובט בה בידו, כל זאת כאשר ממשיך המשיב בצעקותיו.

בהמשך, כפי המתואר בכתב האישום שלף המשיב שני סכינים ניגש לרחבת מגרש החניה של המועדון והחל לדקור ולחתוך צמיגי רכבים שחנו במקום.

כפי המיוחס בכתב האישום, ניגשה הגב' ג'ורג'ט אוחיון בשנית למשיב באומרה לו "אושנג מה אתה עושה מה אשמים האנשים האלה שמשחקים כאן", בתגובה, תקף אותה  המשיב והיא נחבלה.

ד.         כפי המיוחס בכתב האישום הרקע למעשיו של המשיב הינו מאבקי שליטה על הימורים בלתי חוקיים באזור בית שאן.

ה.                  כאמור, הורה בית משפט השלום על שחרור המשיב בתנאי מגבילים לאמור:

1.         איסור כניסה להיכנס לבית שאן או ברדיוס של 15 ק"מ ממנה.

2.         הפקדת ערובה כספית בסך 25,000 ש"ח.

3.         ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח.

4.         ערבות צד ג' בסך כנ"ל.

2.         א.         כעולה מהחלטת בית משפט קמא ומטיעוני הצדדים בפני, אין חלוקים הם בדבר

קיומן של ראיות לכאורה.

זירת המחלוקת הינה לעניין עילת המעצר ובחינת חלופות המעצר.

ב.         ב"כ המבקשת הדגיש בפני חומרת המעשים והנסיבות לביצוען באשר לטענתו מקיימים מעשים אלה עילת מעצר מכוח סעיף 21 (א) (1) (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק"), עבירה שנעברה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, שלטענת ב"כ המבקשת חזקה זו לא נסתרה.

בנוסף, טוען ב"כ המבקשת כי מסוכנתו של המשיב משתקפת הן מעברו הפלילי והן מהחשש לשיבוש מהלכי משפט הבא לידי ביטוי כטענת ב"כ המבקשת ממעשיו בעת ביצוע העבירה אשר הטילו פחד ואימה על הנוכחים במועדון.