חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש 2812/07

: | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2812-07
25.10.2007
בפני :
זיאד הווארי

- נגד -
:
מנסור סלימאן [אבו ג'עפר]
:
מדינת ישראל
החלטה

1.         המדובר בבקשה לשינוי תנאי שחרורו של המבקש, באופן שיאפשר לו לצאת ממעצר בית בו הוא נתון בין השעות 08:00 עד 20:00 בכל יום.

2.         נגד המבקש הוגש כתב אישום בתיק פלילי 1026/07 ביהמ"ש זה, בו יוחסה לו עבירה של נסיון לשידול לחבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329 (א) (1) ביחד עם סעיף 33 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

3.         בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגד המבקש בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים בבקשה זו, הסכים ב"כ המבקש לקיומן של קיימות ראיות לכאורה נגד המבקש וזאת לצורך הדיון בבקשה, אולם טען כי אין כל עילה המצדיקה מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, ולחילופין קיימת חלופת מעצר.

4.         לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי בתאריך 27/05/07 להורות על שחרורו של המבקש בחלופת מעצר בית בביתו ברח' 1029 בנצרת, ובנוסף הרשתי לו לעבוד במוסך שנמצא מתחת לביתו, עם זאת אסרתי עליו לצאת מהמוסך ומהבית אלא ברשות ביהמ"ש.

5.         הן בבקשה והן בטיעוניו בפניי בעל פה, טען ב"כ המבקש כי בתאריך 11/09/07 התקיימה ישיבת הוכחות, ובה נחקרו שני עדי תביעה, והתיק נדחה להמשך שמיעת הוכחות לתאריך 16/12/07. הוסיף, כי חלפה תקופה ארוכה מאז ששוחרר המבקש, ובמהלכה מקיים המבקש אחרי תנאי מעצר הבית. לשיטתו, תנאי מעצר הבית בהם שוחרר המבקש, מכבידים עליו ומונעים ממנו לנהל את עבודתו בצורה תקינה וראויה, דבר אשר מסב לו נזק כלכלי בלתי הפיך. טען עוד, כי המבקש הינו אדם נורמטיבי, חסר עבר פלילי, אשר מנהל עסק ועובד לפרנסתו ופרנסת משפחתו.

            במהלך טיעוניו, הגיש ב"כ המבקש הסכם סולחה שנערך עם אחד המתלוננים (עוני קמר), על פיו וויתר המתלונן למבקש על כל תביעה או דרישה, והמתלונן פנה למשטרה ולפרקליטות לסגור את התיק ולבטל את האישום נגד המבקש. טען עוד, כי המתלונן הנוסף - עו"ד דגש - מתגורר ועובד בחיפה, והמבקש מתחייב לא להיכנס לעיר חיפה.

            מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הבקשה, וטען כי אין כל נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר בבקשה. מאז שניתנה ההחלטה לשחרר את המבקש בחלופת מעצר, לא התפתח שום דבר. באשר להסכם הסולחה אשר טען לו ב"כ המבקש, ציין ב"כ המשיבה, כי אותו מתלונן עוני קמר לא היה לו כל סכסוך גלוי עם המבקש, לעומת זאת למבקש סכסוך גלוי ותביעה בינו ובין עו"ד דגש, ואיתו לא הגיעו הצדדים לידי סולחה והעניין טרם נפתר. הוסיף עוד, כי על פי הנטען בכתב האישום, המבקש רצה לפגוע בשלושה אנשים נוספים שזהותם לא ידועה למשיבה. טען עוד, כי בעת הדיון בבקשה העיקרית, ביקש המבקש לאפשר לו לעבוד במוסך כדי לא לפגוע בפרנסתו, וביהמ"ש נעתר לבקשתו, אולם אין כל מקום לאפשר למבקש להסתובב סתם בעניינים שאינם קשורים לפרנסתו, לכן אין כל עילה לעיון חוזר.

6.         לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי עיקרונית אין כל מקום לבקשה. מאז שהוריתי על שחרור המבקש, חלפה תקופה של כחמשה חודשים, ונראה לי כי אין המדובר בתקופה משמעותית שמצדיקה שינוי בהחלטתי הקודמת. אוסיף עוד, כי ידוע הוא כי כל מעצר בית יש בו כדי לגרום נזק כלכלי למבקש, עם זאת ראוי להדגיש, כי מעצר בית בכלל הוא אלטרנטיבה למעצר בית בתוך כותלי בית הכלא, שהינה חמורה ביותר וטומנת בחובה לא רק את הפגיעה בפרנסת הנאשם, אלא שוללת את חירותו, לכן הורה המחוקק כי בנסיבות מסויימות, ניתן להורות על חלופת מעצר, כך שהפגיעה בחירותו של הנאשם תהיה פחותה יותר.

            בסעיף 6 להחלטתי מיום 27/05/07, קבעתי כי על פי חומר הראיות עולה לכאורה, כי: "המשיב רצה לפגוע בח'אלד ובמתחרה ולגרום להם לשבר ביד או ברגל או לנכות, המשיב פגש את השוטר, מסר לו פרטיהם של אותם אנשים שרצה את פגיעתם וכן את כתובותיהם, ואף שילם לו מקדמה. המדובר לכאורה בשאיפה קונקרטית וממשית לפגיעה באותם אנשים. התנהגות זו, די בה ללמד על קיומה של עילת מסוכנות."

עם זאת ונוכח נסיבותיו האינדיווידואליות של המקרה כי מדובר באדם בגיל 57, נורמטיבי לחלוטין, חסר עבר פלילי, והאירוע המיוחס לו מהווה מעידה חד פעמית שאינה מאפיינת את אורח חייו. נוכח נסיבות אלה, ועל אף התנגדות המשיבה, ועל מנת שלא לפגוע בפרנסתו של המבקש, הוריתי על שחרורו בחלופת מעצר בית חלקי, ואפשרתי לו לעבוד במוסך המצוי מתחת לביתו.

            סבור אני, כי היענות לבקשה של המבקש ומתן הטבה נוספת על פיה יוכל המבקש לצאת מפתח ביתו בכל שעות היום ללא כל קשר לעבודה, יש בה כדי למסמס ולרוקן את החלטתי העיקרית מתוכנה, ובכל נשכח כי העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה חמורה ואין לזלזל בה.

            חרף האמור לעיל, ובאיזון הכולל, ומאחר והמדובר בבעל מוסך מכונאות, ומדי פעם נאלץ לצאת מהמוסך כדי לבדוק כל מיני רכבים, סבור אני כי יש מקום בנסיבות העניין לאפשר למבקש לצאת מהמוסך בשעות העבודה.

7.         אי לכך ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה בחלקה ומתיר למבקש לצאת מהמוסך בין השעות 08:00 - 18:00, וזאת במטרה אחת והינה בדיקת רכבים שהוא מטפל בהם, ובתנאי שהוא יהיה מלווה עם אחד הערבים האחראים לפקח עליו על פי החלטתי הקודמת.

8.         המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ג בחשון, תשס"ח (25 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

זיאד הווארי - שופט

002812/07בש 054 ערין בראנסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>