החלטה בתיק בש 2715/08

בהמשך להחלטתי מיום 03/03/08, לפיה קבעתי כי קיימות כנגד המשיב ראיות לכאורה, להוכחת המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, בעבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפה בנסיבות מחמירות וכן קבעתי כי קיימת כנגד המשיב עילת מעצר, נותר איפוא לבחון אם מתקיימת חלופת מעצר שיש בה כדי להשיג את מטרות המעצר.

שרות המבחן בתסקיר שגיבש בעניינו של המשיב, מציין כי מדובר במשיב בן 22, רווק, מתגורר עם משפחתו בשבט אלאטרש, בעל השכלה של 11 שנות לימוד.

לדבריו, עובר למעצרו, עבד בעבודות שמירה.

שרות המבחן מתרשם מאדם ברמה כללית בינונית, בעל יכולת ביטוי טובה, נוטה להציג תדמית חיובית של אדם שמתפקד באופן נורמטיבי ללא דפוסי התנהגות אלימים.

להערכת שרות המבחן, קיים פער בין האופן בו מציג את עצמו ואופן ניהול חייו לבין המיוחס לו בכתב אישום זה. לאור זאת, להערכת השרות ישנה רמת סיכון לחזרה על התנהגות פורצת גבולות.

עוד עולה כי השרות שוחח עם המתלוננת (אשתו השנייה של אבי המשיב), לדברי המתלוננת בפני השרות היא חשה מאוימת ובסכנת חיים במידה והמשיב ישוחרר.

החלופה הראשונה שהוצגה בפני השרות, הייתה בדמות הרחקת המשיב ממקום מגוריה של המתלוננת, אצל בני משפחה המתגוררים במרחק של כ - 6 ק"מ, דהיינו אצל יוסף אלאטרש וראוף אלאטרש.

השרות נפגש עם הערבים דלעיל והתרשם מאנשים נורמטיביים, אך נוכח הקרבה המשפחתית והקרבה הגיאוגרפית, לרבות הפרת צו בית משפט בעבר, לכאורה ציין השרות כי אין חלופה זו ראויה ואין בה כדי להציב גבולות ברורים להתנהגות חוזרת ופורצת גבולות מטעם המשיב.

חלופה נוספת נבחנה על ידי השרות, בדמות מעצר בית כולל פיקוח של שני ערבים, בכפר טמרה בצפון, אצל האחים עבדאל רחמן מריסת וחאדר מריסת.

השרות שוחח עם הערב עבדאל רחמן וציין כי מדובר בערב בן 40, נשוי ואב לארבעה ילדים, עובד כקבלן עבודות עפר, מתגורר בכפר טמרה.

השרות שוחח עם הערב הנוסף, חאדר מריסת וציין כי מדובר בערב בן 34, נשוי ללא ילדים. לפרנסתו עובד בעסק המשפחתי לעבודות עפר, לחובתו הרשעה בגין החזקת סם לשימוש עצמי.

עוד עולה מהשיחה שנערכה בין קצינת המבחן לבין הערבים, כי מדובר בערבים שאינם מכירים את המשיב היכרות אישית כלל. חרף זאת, הערבים הביעו נכונות להוות עבורו חלופת מעצר וזאת בשל הקשר החברי והעסקי הרקום בינם לבין משפחתו המורחבת של המשיב.

עוד מציין השרות את הדברים הבאים: " הערבים הביעו בפנינו, נכונות להוות עבור איברהים חלופת מעצר לסירוגין, בבית הוריהם אשר נמצא במרחק של כ - 500 מטר מבית משפחתם הגרעינית, מבלי שידעו את משמעות תפקידם כחלופת מעצר. הבנו מדבריהם, כי בבית ההורים יתגורר המשיב בגפו, כאשר הם התחייבו לפקח עליו לסירוגין. התרשמנו כי מחויבותם לקשרי החברות בין המשפחות הוא מקור התגייסותם".

באשר להתאמת החלופה מציין השרות: " הערבים אינם ערוכים ואינם מבינים כלל המחויבות הגלומה בנכונותם להוות חלופה בשל היעדר היכרות. יש בנו ספק באשר ליכולתם להציב גבולות למשיב. בנסיבות אלו, אין אנו רואים בהם ערבים מתאימים, למרות הריחוק הגיאוגרפי המוצע".

עוד מציין השרות, כי בבואו להעריך התאמת החלופה מחדש את רמת הסיכון, נלקח בחשבון החשש של המתלוננת וכן התנהגותו הפוגענית של המשיב כלפיה.

לסיכום, השרות נמנע מלבוא בהמלצה לשחרור המשיב בערובה על רקע האמור לעיל.

ב"כ המשיב, חרף האמור בתסקיר דלעיל, עתר להורות על שחרור המשיב לחלופה האחרונה וזאת בהתחשב בגילו הצעיר של המשיב, העדר עבר פלילי, היות החלופה מרוחקת מרחק רב ממקום מגוריה של המתלוננת (דרום - צפון) גם בהתחשב בעובדה שהערבים הגיעו מהצפון לדיון והביעו בפני בית המשפט את נכונותם ומחויבותם לשמש ערבים עבור המשיב, דבר המעיד על הבנתם לאחריות המוטלת על שכמם.

עוד לשיטת ב"כ המשיב, השרות לא קבע כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה, אלא צוין כי ישנה רמת סיכון לחזרה על התנהגות פורצת גבולות.

ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב ישפיע על עדים, וזאת בשים לב כי האירוע המיוחס למשיב נעשה לכאורה על רקע עדותה של המתלוננת כנגד אביו (אביו של המשיב נעצר עד תום ההליכים).