החלטה בתיק בש 2649/07

(בעניינו של המשיב מס' 1)

הקדמה :

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב, אליהו ברנס (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 1118/07, בו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335 (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין), פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו-335 (1) לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274 (1) ו-(2) לחוק העונשין, ותקיפה לפי סעיפים 378 ו-379 לחוק העונשין.

כתב האישום :

מכתב האישום עולה כי ביום 17/08/07, הגיע המשיב יחד עם הנאשם השני בתיק, מיכאל רחמים,  לחוף גיא אשר בכנרת; בעת ששהה בשירותים הציבוריים, פנה לעובד במקום בשם רפי רווח, ואמר לו "איפה נעים, תקרא לנעים הבן-זונה". לאחר שהעובד לא ענה לקריאתו, הכה בו המשיב ותפסו בצווארו. העובד הצליח להשתחרר מאחיזתו של המשיב, בזמן שעובד אחר הזעיק את המאבטח כמאל חליף, אלא שהדבר לא הרתיע את המשיב אשר דחף את רפי ואת המאבטח ואמר לו "תלך גם אתה מפה".

אליהו גסר, מבעלי חוף גיא, ניגש למשיב בניסיון להרחיקו מן החוף בדרכי נועם, ובתגובה נתן המשיב מכת אגרוף לאליהו.

נעים גסר, אף הוא מבעלי החוף, התקרב למשיב בניסיון להרגיעו, אלא שבתגובה שבר המשיב בקבוק בירה ובאמצעות שבר הבקבוק חתך את נעים בצד שמאל של פניו וגרם לו לחבלה חמורה.

שני שוטרים שהוזעקו לחוף, השוטרים אמסלם ועודה, ניגשו למשיב לבירור האירוע, בתגובה השיב המשיב "לך תזדיין", ובאמצעות שבר בקבוק זכוכית אותו נטל מהרצפה, חתך את השוטר אמסלם בפניו וגרם לפציעה באפו.

השוטרים הזמינו תגבורת משטרתית, ועם הגעתה ניסו לעצור את המשיב, אולם הוא השתולל והתנגד למעצר.

כתוצאה ממעשיו נגרם לנעים גסר חתך עמוק לאורך הצד השמאלי של פניו, הוא הועבר לטיפול בבית החולים ונזקק לתפרים. לשוטר אמסלם נגרם חתך באף.

על פי כתב האישום, בעת ביצוע המעשים האמורים היה המשיב נתון תחת השפעת משקאות משכרים, אותם שתה עובר לאירוע.

הסכמה לתשתית ראייתית לכאורית ולעילת מעצר ודיון באפשרות חלופה :

קיימת הסכמה בין הצדדים לגבי התקיימות תשתית ראייתית לכאורה ועילת מעצר, ועתה הסוגיה הפתוחה לדיון הינה אם יש בשחרורו של המשיב לחלופת המעצר המוצעת בעמותת "אדם לאדם" (להלן: "העמותה"), בה עתיד לכאורה המשיב להשתלב בתוכנית גמילה מסמים, כדי לאיין את מסוכנותו, ולהוות תחליף נכון ומתאים למעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב טוען כי המשיב ביצע לכאורה את המיוחס לו בכתב האישום בהשפעת סמים ואלכוהול, וטען כי המדובר באירוע נקודתי, וכי אין בעברו הפלילי המשמעותי של המשיב  עבירות דוגמת אלו נשוא כתב האישום מבחינת חומרתן. כן הדגיש כי עוד בחודש מרץ 2007, פנה המשיב למחלקת הרווחה בעיריית טבריה, בבקשה לקבלת עזרה וטיפול, דבר המעיד - כך לטענתו - על כוונה רצינית מצד המשיב להשתקם ולהיגמל ואף מעיד על התחלת הוצאת אותה כוונה אל הפועל, דבר העולה מעצם הפניה לרשויות הרווחה.

ב"כ המשיב, בהציעו חלופת מעצר בעמותה, סומך טיעוניו על תסקיר המבחן והמלצותיו, לפיו חלופת מעצר במסגרת תכנית גמילה פרטית בתנאים סגורים המופעלת ע"י העמותה בעפולה, הינה מתאימה ויש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, מה גם שבנוסף לכך, קיימת בתסקיר המלצה להטיל עליו צו פיקוח מעצר לתקופה של ששה חודשים.

לדברי ב"כ המשיב הליך הגמילה המבוקש והמוצע יבוצע בשני שלבים; השלב הראשון הינו תקופה של 21 יום בעמותה, בה יעבור המשיב את התהליך הפיסי של הגמילה;  בשלב השני יועבר בשיטת "מדלת לדלת" מהעמותה למוסד מלכישוע, שם יעבור המשיב גמילה במשך שנה לפחות. (יצוין שבית המשפט סבור שהתיק הפלילי העיקרי אינו אמור להמשך תקופה כה ארוכה).

מנגד, הפנתה ב"כ המבקשת להלכות ביהמ"ש העליון לפיהן רק בנסיבות חריגות ישוחרר עצור להליך גמילה במסגרת הליך המעצר עד תום ההליכים, משום ששלב המעצר אינו השלב המתאים להחל בו תוכנית גמילה ארוכת טווח.

ב"כ המבקשת מדגישה את חומרת המעשים המיוחסים למשיב, טוענת כי אין חלופת מעצר היכולה לאיין את מסוכנותו, ומפנה לרישום הפלילי של המשיב המלמד על ביצוע מספר רב של  עבירות אלימות לאורך זמן, ולחוו"ד הפסיכיאטרית המלמדת על מסוכנותו.

ב"כ המבקשת אינה חולקת על כך שהמשיב פנה לרשויות הרווחה בעיריית טבריה, אולם מציינת כי המשיב לא החל בהליך טיפולי או הליך גמילה, ואף לא בבדיקות הקודמות להליכים אלו, כך שבין פנייה כאמור לבין התחלת טיפול, המרחק הוא גדול.

תסקיר מעצר :