החלטה בתיק בש 2639/08

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה, היזק לרכוש במזיד, גניבה, התפרצות לבניין שאינו מגורים בכוונה לבצע גניבה - עבירות מיום 15/02/08.

מעובדות כתב האישום מיוחס למשיב כי בתאריך 15/02/08 בשעה 02:30 או בסמוך לכך, ברחוב בבא סאלי 39 דימונה, (להלן: "הבית"), התפרץ המשיב לבית בכוונה לבצע גניבה, בכך שפתח את דלת הבית ונכנס לתוכו וכן התפרץ למחסן והזיק לרכוש במזיד, בכך ששבר את לשונית דלת המחסן והמשקוף.

עוד מיוחס למשיב כי במעמד המתואר לעיל, נטל המשיב במרמה את רכושו של המתלונן, כסף מזומן בסך 1,380 ש"ח, קומקום חשמלי, סיר לחץ, מייבש שיער (להלן: "הרכוש").

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, יחד עם זאת טען כי מדובר בתשתית ראייתית הנסמכת אך ורק על דברי המתלונן והיא בעלת עוצמה נמוכה שלא מצדיקה את המשך מעצרו עד תום ההליכים, על כן עתר להורות על שחרורו לחלופת מעצר בבית אחותו, הגברת לנקרי פאני המתגוררת ברחוב אגס 14 ערד.

ב"כ המבקשת מנגד עתר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים על רקע קיומו של יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחונו של הציבור באם ישוחרר, בשים לב כי המשיב מבצע עבירות רכוש על רקע התמכרותו לסמים מסוכנים, גם לדברי המשיב עצמו הוא משתמש בשתי מנות הירואין ליום. עוד בהתחשב בעברו הפלילי הכולל עבירות רכוש, סמים ואף בעברו ריצה מאסרים מאחורי סורג ובריח.

בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, נותר איפוא לבחון אם יש בחלופה שהוצגה, כדי להשיג את מטרות המעצר, לרבות לאיין את מסוכנותו של המשיב, כלפי הציבור.

המשיב יליד 1964, לחובתו שמונה הרשעות קודמות, מרביתן מהעבר הרחוק - שנת 1997, האחרונה מיום 01/01/07 בגין עבירת איומים משנת 2005.

התשתית הראייתית העומדת לחובת המשיב מבוססת על הודעת המתלונן מיום 15/02/08 שעה 10:00, במסגרתה מסר כי בסמוך לשעה 02:30, שמע רעשים בחצר הבית ומשהתעורר "אני רואה בחור שמוכר לו ששמו אלי דרעי, כשהוא עם דברים בידיים שלקח מהמחסן ואיך שאלי ראה אותי, הוא רץ קפץ מעל החומה של הגינה וברח מהמקום... התקשרתי למשטרה ואמרו לי להתקשר בבוקר".

עוד מסר המתלונן כי הבחין שהקצבה שלו בסך 1,380 ש"ח ותעודת הזהות שהיו על השולחן נעלמו, גם מוסיף ואומר שראה את המשיב בתוך הבית אוכל נקניק שהיה במקרר ולחם.

לשאלת החוקר מדוע לא נעל את המחסן, השיב "אני שתיתי קוניאק והייתי מסטול".

לשאלת החוקר "נראה לי מוזר שגנב יכנס לתוך הבית שלך, יאכל אוכל מהמקרר ויגנוב לך כסף שהיה על השולחן לידך, וכל זה כשאתה ישן בבית?" השיב "אני לא יודע מה להגיד לך".

לשאלת החוקר "מאיזה מרחק ראית את המשיב ואם היה לו כובע או פנים מכוסות?" השיב "היה לו כובע צמר בהיר על הראש, אבל הפנים שלו לא היו מכוסות".

לשאלת החוקר "איך זיהית שזה המשיב?", השיב "אני קראתי לו 'אלי' והוא הסתכל עלי, נעמד שתי שניות, התחיל בריצה וקפץ מעל החומה".

בנוסף קיים בתיק החקירה עימות שנערך בין המשיב למתלונן, מעיון בעימות עולה כי בראשית העימות אמר המתלונן בשפה המרוקאית "אתה רוצה לסגור הכל, תחזיר לי ואני לא אדבר".

בהמשך בעימות המתלונן חזר על גרסתו, מנגד המשיב הכחיש את דברי המתלונן.

במהלך העימות שאל המשיב את המתלונן "יום למחרת האירוע שאתה מתאר, פגשתי אותי בסמוך לשעה 17:00, מדוע לא התלוננת נגדי ולא באת אלי בטענות שגנבתי לך רכוש, אלא אמרת לי 'שלום, שלום'?", השיב "נכון, ראיתי אותך בערב ולא רציתי שתדע שהגשתי נגדך תלונה, שלא תברח".

בנוסף קיימת הודעת המשיב מיום 17/02/08 שעה 00:03 - בהודעתו המשיב מכחיש את המעשה המיוחס וטען כי היה ישן בביתו במועד שנמסר על ידי המתלונן.

העולה מהמקובץ, אכן מקים תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיב, אמנם תשתית ראייתית זו הינה בעייתית מלבד העובדה שהיא נשענת על הודעתו של המתלונן, גם בהודעה זו קיימות תמיהות רבות שלא ניתן להתעלם מהן גם בשלב זה, כך ששוכנעתי שאין בתשתית ראייתית זו כדי להצדיק את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

יתרה מכך, עברו הפלילי של המשיב, מרביתו מלפני 10 שנים, למעט הרשעתו האחרונה מחודש ינואר 2007, בגין עבירה של איומים.