החלטה בתיק בש 2472/05

1.         המדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת כרמלה רוטפלד) מיום 25.7.2005 בב"ש 3640/05, לפיה דחתה את בקשת העורר לעיון חוזר להורות על החזרתו לחיק המשפחה.

2.          כתב אישום המתוקן אשר הוגש נגד העורר ייחס לו עבירות של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") ותקיפת בת זוג - עבירה לפי סעיפים 379+ 382(ב)(2) לחוק.

3.         בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 23.8.2004 הורה בית משפט קמא (כבוד השופט שאהר אטרש) - בהסתמכו על תסקיר המעצר - על שחרור העורר למעצר בית מלא בביתה של גב' אירינה סופרון בנצרת עילית, בכפוף למתן ערבות עצמית וערבות צד ג'. בית המשפט העמיד גם את העורר בפיקוח מעצר של שירות המבחן בתנאי שיתחיל טיפול ביחידת ההתמכרויות בנצרת עילית.

4.         ביום 30.10.2004 אישר בית משפט קמא (כבוד הנשיא ת. כתילי) לעורר לצאת ממעצר הבית בין השעות 07:00 - 19:00 בימים א'-ה' לצורך עבודה בלבד בחברת "טים" - החברה הישראלית לתעשיות אלומיניום בע"מ (להלן: "חברת "טים"). במעמד מתן ההחלטה, העלתה המשיבה בקשה לעיכוב ביצוע, אולם בקשתה נדחתה.

5.         בישיבה מיום 29.3.2005, הודיעו הצדדים לבית המשפט על הגעתם להסדר טיעון; העורר הודה בכתב האישום המתוקן, והורשע על סמך הודאתו. בית המשפט נתן גם תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לשינוי תנאי שחרור העורר באופן שיותר לו לצאת לעבודה בחברת "טים" גם ביום שישי, בין השעות 07:00-15:00, ויותר לו לעבוד במשמרות לילה בין השעות 19:00-07:00 במשך שבוע אחד בכל חודש, וזאת לאחר שהמשיבה תקבל על כך הודעה בטרם עת.

המשך הדיון נדחה ליום 6.7.2005 לקבלת תסקיר שירות המבחן וטיעונים לעונש.

6.         ביום 30.6.2005 נתקבל תסקיר קצין מבחן אשר לפיו הביעו בני הזוג רצון לחזור לחיים משותפים; עוד צויין בתסקיר המבחן כי:

"...במצב עניינים זה כאשר דימיטרי מגלה מודעות לבעייתיות דפוסי התמכרותו, משתף פעולה עם התוכנית הטיפולית, ומעוניין בהמשך הטיפול, אנו ממליצים בפני כבוד בית המשפט להעדיף את ההיבט השיקומי על פני ההיבט הענישתי ולהעמידו במבחן שרותנו למשך 18 חודשים, וזאת מבלי להרשיעו בדין".

7.         בהחלטתו מיום 6.7.2005 דחה בית משפט קמא את המלצת שירות המבחן תוך קביעה כי התנאים אינם בשלים לחזרתו של העורר לבית המשפחה. בנוסף הורה על המשך הדיון בתיק לקבלת תסקיר משלים וטיעונים לעונש ליום 21/09/05. בעקבות החלטה זו הגיש העורר בקשה לעיון חוזר; בישיבה מיום 19.7.2005 דחה בית משפט קמא (כבוד השופט אזולאי) את הדיון בבקשה ליום 25.7.2005 וזאת על מנת ששירות המבחן יכין תסקיר מעצר משלים אשר יבחן את בקשת העורר להחזירו לחיק משפחתו.

8.         ביום 20.7.2005 הוגש לבית משפט קמא תסקיר מעצר משלים; ובישיבה מיום 25.7.2005 קבע בית משפט קמא (כבוד השופטת כרמלה רוטפלד) כי אין בידיו לקבל את המלצת שירות המבחן להחזיר את העורר לחיק משפחתו; ומכאן הערר בפניי. 

9.         בטיעוניו, טען העורר כי משנתקבל אבחונו של שירות המבחן לפיו המבקש משתף פעולה עם התוכנית הטיפולית, מגלה מוטיבציה, מודע לצורך בהמשך הטיפול ובני הזוג הביעו את רצונם לחזור לחיים משותפים, נשללת כליל מסוכנותו של העורר, ועל בית המשפט לאפשר את חזרתו לשגרת חיים נורמטיבית אשר אף תתרום לחיזוק ההיבט הטיפולי.

10.       המשיבה התנגדה לערר וטענה כי העורר סבל מהתמכרות לאלכוהול והתנהג באלימות כלפי אשתו עוד לפני עלייתו לארץ, ורצונם של בני הזוג לחזור לחיים משותפים אינה מספיקה להחזרתם לחיות ביחד.

11.       לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, נראה לי כי בנסיבות העניין, ניתן להורות על שחרור העורר כאמור בהמלצת שירות המבחן. שני תסקירי המבחן האחרונים קבעו במפורש כי ניתן להחזיר את העורר לחיק משפחתו. בתסקיר מיום 20.7.2005 ציין קצין המבחן כי הבעיה העיקרית ממנה סובל העורר הינה התמכרותו לאלכוהול, וכאשר ישנה מודעות ומוטיבציה לטיפול במוסד גמילה, ומוסד הגמילה "איפשר" דווח על שיתוף פעולה מטעם העורר ובדיקות נקיות, הרי שאין מניעה מהחזרת העורר לביתו. 

מסקנה זו של קצין שירות המבחן נראית לי ואינני רואה טעם כלשהו שלא לאמצה.

כאן המקום להדגיש כי, תסקיר שירות המבחן מושתת על חוות דעת של גורמים מקצועיים שמטפלים בעורר ובאים במגע יומי עם העורר ואשתו, לכן יש לסמוך עליו וליתן בו אימון, ומה גם שחזקה עליו כגורם מקצועי שיהא מודע לתקופת הזמן הקצרה בה עובר העורר טיפול במוסד גמילה, ומשבחר למרות זאת להמליץ על החזרת העורר לחיק משפחתו. אינני רואה כל מניעה בנסיבות העניין שלא לאמץ המלצה זו.

מעבר למותר, העורר מצוי מחוץ לביתו מזה כשנה ולא הובאה אף ראיה על פיה העורר הפר את תנאי השחרור, דבר אשר תומך במסקנה שניתן ליתן בעורר אימון ולהורות על החזרתו לביתו.

סופו של דבר, נראה לי כי בנסיבות העניין שפורטו בתסקירי שירות המבחן, לרבות הבדיקות שעובר העורר המצביעות על נקיונו מאלכוהול וכן רצון בני הזוג לחזור לחיים משותפים, יש בכל אלה כדי לשלול את מסוכנותו של העורר כלפי אשתו, ואף יש בחזרתו לביתו כדי לתרום לחיזוק הקשר הזוגי בין בני הזוג. עם זאת, ראוי להתנות את חזרתו של העורר לביתו - בצירוף תנאים מגבילים נוספים שייקבעו ע"י ביהמ"ש קמא - בכך שאם יפר את תנאי השחרור ייעצר מיידית. 

12.       אשר על כן, ולאור האמור לעיל, הנני מורה על קבלת הערר, במובן זה שהעורר יוכל לחזור לחיק משפחתו.

התיק יוחזר לבית משפט השלום לשם קביעת שאר התנאים והערבויות לשם החזרת העורר לביתו.