החלטה בתיק בש 2386/06

1.       ביום 24.5.06 הוגש נגד העורר ונאשם נוסף כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בהם מיוחסים לעורר שני אישומים בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג- 1973.

2.       בדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהתקיים בבית משפט השלום בעכו, בפני כב' השופט ויליאם חאמד, הסכים ב"כ העורר כי קיימות ראיות לכאורה לאישומים המיוחסים לעורר, וכן כי קיימת עילת מסוכנות. הטיעון התמקד אפוא באפשרות של מציאת חלופת מעצר בלבד.

3.       ביום 5.6.06 החליט בימ"ש קמא, להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא קבע בהחלטתו, כי אין בעניינו של העורר נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל אשר לפיו נאשם בעבירות של סחר בסם מסוכן ייעצר עד תום ההליכים. בית משפט נימק את החלטתו וציין, כי העורר מכר סמים לסוכן בשתי הזדמנויות ואף הצליח לספק את הסמים בו ביום שהתבקש לכך, דבר שיש בו כדי להעיד על נגישותו של העורר למקורות הסם. כמו כן, נקבע כי אין המדובר בקטין או במי שנגרר אחר אחרים. בית המשפט ציין גם, כי מדובר בעבירות אשר מטבען עשויות להתבצע בכל מקום ובכל זמן, ולכן אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות.

4.       בערר שבפני משיג ב"כ העורר על החלטת בית משפט קמא, שכן לטענתו חלופת מעצר בתנאי מעצר בית בבית אמו של העורר בכפר ג'דיידה בפיקוחה ובפיקוח אחיותיו מאיינת את מסוכנותו.

5.       בהחלטתי מיום 8.6.06, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קבעתי כי נכון במקרה זה להורות על תסקיר מעצר כדי לבדוק את חלופת המעצר המוצעת.

6.       מתסקיר המעצר שהוכן בעניינו של העורר (מיום 4.7.06) עולה, כי המדובר באדם צעיר כבן 26, אשר עד לעבירות נשוא האישומים בתיק הנדון ניהל חיים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, על אף הנסיבות הקשות בהן גדל. קצינת המבחן התרשמה, כי קיים פער בין אורח חייו של העורר לבין האישומים המיוחסים לו בתיק זה. לאור התרשמות שירות המבחן כי העורר נמצא כיום במצוקה רגשית קשה וכן ההתרשמות כי חווה את המעצר כחוויה טראומטית המציבה גבולות, עמדת שירות המבחן היא, כי יש לשחררו לחלופת מעצר. חלופת המעצר שהוצעה על ידי הסנגור, קרי בבית אמו של העורר, בפיקוח האם ושתי אחיותיו נבדקה על ידי שירות המבחן ונמצאה ראויה. יצוין, כי קצינת המבחן נפגשה עם אמו של העורר ואחיותיו לצורך בדיקת החלופה.

7.       אין להתעלם מכך שעבירת הסחר בסמים היא מן העבירות החמורות ובשל כך נקבעה בחוק חזקת מסוכנות לגביה (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996). הלכה היא, כי רק במקרים חריגים ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זו ולהצדיק חלופת מעצר (ראו למשל: בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' רחאל ג'מאל, פ"ד מט (2), 164; בש"פ 6039/97 מדינת ישראל נ' מוניר בן אברהם יוסף ואח', תק-על(3), 31). ואולם, דעתי היא כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים בהם ניתן להחיל את החריג לכלל ולשחרר את העורר לחלופת מעצר. זאת - בשל נסיבותיו המיוחדות של העורר: גילו הצעיר, עברו הנקי, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, נטילת האחריות על מעשיו, היקף כמויות הסם שאינו גדול במיוחד, ותסקיר שירות המבחן הממליץ על שחרור לחלופה (נסיבות מעין אלו הוכרו בפסיקה כחריג לכלל, ראו למשל: בש"פ 1197/06 מועאד אבו עיאש נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 2781; בש"פ 11453/05 בן דואיב נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 228; בש"פ 10539/05 איתן דנינו נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 2133).

יצוין עוד, כי יש להבחין בין העורר לנאשם השני שהואשם עימו בכתב האישום. לנאשם השני עבר פלילי, ואף חשוב מכך, בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו נקבע, כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו באופן שהוצע. לאור האמור, אין ללמוד מעניינו של נאשם 2 לענייננו.

8.       נראה גם כי החלופה שהוצעה, מעצר בית מלא בבית אמו של העורר בכפר ג'דיידה המרוחק מהעיר עכו שם בוצעו העבירות, בפיקוח מלא של האם ואחיותיו של העורר, וכן הפקדת סכום כספי וערבויות יש בהן כדי להפיג את מסוכנותו של העורר. מקבל אני גם את המלצת שירות המבחן להעמיד את העורר בפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

9.       אשר על כן, מתקבל הערר. העורר ישוחרר בערובה בתנאי "מעצר בית" כדלקמן:

א.       העורר ישהה בבית אמו של העורר, עואטף אבו שנב, בכפר ג'דיידה.

ב.       המפקחות על העורר יהיו האם, וכן האחות מנאר נג'ם, במשך כל שעות היממה. האחות מונא אבו שנב תפקח על העורר החל מהשעה 16:00 עד הבוקר.

          העורר לא יישאר לבד בבית ללא אחת מן המפקחות.

ג.       כתנאי לשחרור, יופקד ערבון כספי בסך 6,000 ש"ח.

ד.       כתנאי לשחרור, כל אחת מן המפקחות תחתום על ערבות כספית בסך 10,000 ש"ח.

כמו כן, יועמד העורר לפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך 6 חודשים מהיום.

העתק מההחלטה יועבר לשירות המבחן בעכו.

שירות המבחן יודיע למשטרת ישראל - תחנת עכו, על כל זימון של העורר.

ניתנה היום י"ג בתמוז, תשס"ו (9 ביולי 2006) במעמד הצדדים.