החלטה בתיק בש 2353/06

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת כ' רוטפלד-האפט) (להלן - בית משפט קמא) שניתנה ביום 10/7/2006 בתיק ב"ש 3176/06, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ. 2346/06 (להלן - התיק העיקרי).

2.         בתיק העיקרי הוגש כנגד העורר כתב אישום ובו יוחסו לו העבירות הבאות:

א .         תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג) וגרימת חבלה של ממש (מספר מקרים) - עבירה לפי סעיף 380+382(ג)  לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן - חוק העונשין).

ב .         איומים (מספר רב של מקרים) - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ג .          תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג) (מספר רב של מקרים) - עבירה לפי סעיף 379 +382(ב)(2) לחוק העונשין.

ד .         כליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין.

3.         אלה בתמצית נימוקי הערר:

א .         טעה בית משפט קמא שקבע כי שחרורו של העורר עלול לסכן את בטחונה של המתלוננת ששוהה מיום קרות האירוע הנטען בבית הוריה בכפר טורעאן, הנמצא במרחק רב מבית מגוריו של העורר וכן נמצא במרחק רב מבית דודו של העורר שהומלץ לשמש כחלופת מעצר.

ב .         טעה בית משפט קמא כשלא התייחס בהחלטתו לעברו הנקי של העורר ושזוהי הסתבכותו הראשונה בפלילים.

ג .          לטענת העורר, קצין המבחן ביצע עבודה מקיפה ועניינית והמליץ על שחרור העורר למעצר בית ולמרות זאת, בית משפט קמא סירב  לאמץ את המלצת קצין המבחן.

4.         ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה וביקשה להשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה. היא הפנתה לחומרת המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום שהוגש כנגדו וכן לעובדה כי בפנינו מדובר בתסמונת "האישה המוכה". התעודות הרפואיות בתיק לא מצביעות על כל האלימות שהייתה, והמתלוננת במצבה מפחדת ללכת לבית חולים ולקבל טיפול רפואי. לטענת ב"כ המאשימה, במידה וישוחרר העורר, יועבר מסר שלילי ביותר למתלוננת ובעיקר למשפחתה אשר כנראה לא מבינים מה חומרת מעשיו של העורר כלפי המתלוננת.

5.         להלן התמונה העולה מכתב האישום :

המתלוננת היא רימאח דחלה-חביבאללה, אשתו של העורר מזה כשלוש שנים ולבני הזוג שני ילדים תאומים בני כשנה. המתלונן הנוסף הוא סלים דחלה אביה של המתלוננת.

ביום 31/5/2006, בשעות אחר הצהריים בביתם של בני הזוג בעין מאהל, בתגובה לשאלתה של המתלוננת לעורר לאן הוא הולך, תקף העורר את המתלוננת שלא כדין בכך שנתן לה מכות בידיו, לקח נעל והתחיל לתת לה מכות גם בפניה ובגופה. באותן נסיבות החזיק העורר מגב, שם אותו על גרונה של המתלוננת, הצמיד אותה לקיר, חנק אותה עם המגב ונתן לה בבטנה מכה עם הברך שלו וכתוצאה מכך הקיאה המתלוננת. העורר הפיל את המתלוננת ארצה והתחיל לדרוך עליה עם כף רגלו על צווארה וכן לקח כרית ושם אותה על פניה של המתלוננת, החל לחנוק אותה עם הכרית ושוב נתן לה מכות על גופה עם הנעל. המתלוננת הצליחה להשתחרר מהעורר וברחה לחדר.

העורר רדף אחרי המתלוננת לחדר, תפס אותה בשערותיה, הפיל אותה שוב ארצה וגרר אותה בשערותיה על הרצפה, תוך שהוא אומר לה "תשבי פה כלבה". באותן הנסיבות, איים העורר בפגיעה שלא כדין במתלוננת, בכך שהחזיק בידו סכין קטנה ואמר לה שאם תספר לאבא שלה מה קרה, הוא ישחט אותה.

בהמשך, התקשר העורר למתלונן וביקש ממנו שייקח את המתלוננת וכן איים בפגיעה שלא כדין במתלוננת בכך שאמר לו שאם לא יבוא לקחת את המתלוננת, הוא ישחט אותה ושאין נשים ששואלות אותו לאן הוא הולך ושהוא ירביץ לה גם עכשיו וימשיך להרביץ לה ואז ניתק העורר את השיחה. 

לאחר מכן בעט העורר בגבה של המתלוננת. המתלוננת ברחה לחדר אחר ושוב הגיע העורר לאותו חדר בו נמצאת המתלוננת, תפס את ראשה מאחור, דחף אותה לכיוון המזרן והחל ללחוץ את פניה במזרן ונתן לה מכות עם נעל בכל גופה, סובב את גופה, השכיב אותה על המזרן ושם את כף רגלו על גרונה, התחיל לחנוק אותה ושוב תפס את ראשה ודחף את המתלוננת למשקוף וכתוצאה מכך קיבלה המתלוננת מכה בראש.

המתלוננת שוב ברחה מהעורר והוא רדף אחריה ותפס אותה בשערותיה והתחיל להרביץ לה עם חגורה ועם הידית של המגב ובעט בה בכל חלקי גופה עד שהתעלפה. כשהתעוררה המתלוננת, אמר לה העורר שהוא מתקשר לאביה ושוב תקף אותה שלא כדין בכך שנתן לה מכה בראשה.

בהמשך, משישב העורר לצפות בטלוויזיה, התקשרה המתלוננת להוריה ובתגובה, שוב איים העורר בפגיעה שלא כדין במתלוננת בכך שהחזיק בידו סכין ואמר לה שאם תספר לאביה, הוא ישחט אותה.