החלטה בתיק בש 2349/06

בעקבות ההחלטה שניתנה ביום 3.8.06, ולאחר שהצדדים השלימו טיעוניהם והציגו בפני שוב את מלוא חומר החקירה, שוכנעתי, לא בלי התלבטויות, כי אף שעדותו של העד חוסין הייב מעוררת ספקות ותהיות, ויש בכך כדי להשליך במידה רבה על מידת האמון שיתן בית המשפט בסופו של יום בזיהויים של המבקש ושותפו כמבצעי העבירות, לא ניתן לשלול את הפוטנציאל הסביר להרשעת המבקש, ולא ניתן לומר בשלב זה כי חל שינוי דרמטי שיש בו כדי להביא לשחרורו של המבקש.

זיהוי המבקש כמי שירה על המתלוננים, בא לא רק מפי העד חוסיין הייב, אלא גם מפיהם של המתלוננים. התייחסתי בהחלטה קודמת לכך שלעדותו של חוסין יש משמעות רבה בקבלת הזיהוי ע"י המתלונן אברהים, מאחר ועד זה הגיע אליו מיד לאחר שנפגע, אביו של אברהים מסר בהודעתו מיום 27.3.06 כי כשהגיע אל השניים, בנו הפצוע צעק מכאבים ולא אמר מי ירה בו, אבל העד חוסיין הוא שציין בפניו כי זיהה את היורים והזכיר את שמותיהם.

מעדותם של אברהים ואביו עולה כי סמוך לאחר שמשפחת חפאג'ה התלוננה על הירי, הם התאספו סביב ביתה ושמעו מפי הסובבים מי הם היורים שירו על בית חפאג'ה, תלונה שכאמור לא נחקרה לאחר שבפני החוקר שסייר בזירה הוצגו קליעים  שלא נורו כלל מנשק.

אביו של אברהים הוסיף בעדותו כי באותו מעמד (שעתיים לפני האירוע הנוכחי) ירו גם לעבר ביתו ולא רק לעבר בית חפאג'ה. על כך לא הוגשה תלונה והאב לא העלה זאת בחקירתו.

משמע, כשעתיים לפני ארועי הירי עליהם נסוב כתב האישום, שמעו אברהים ואביו שבני משפחת חפאג'ה מאשימים את המבקש השניים הנוספים המעורבים לטענתם בירי, בירי שבוצע על בית חפאג'ה.

העד חוסיין הייב מסר בהודעתו במשטרה כי הגיע מבית חפאג'ה כאשר שמע את היריות מול ביתו של אברהים, אבל לא נחקר אודות הירי על ביתו של חפאג'ה, למרות שלפי גרסתו, היה באותו בית בזמן הירי, או מיד לאחר מכן. בעדותו בבית המשפט שלל כל ארוע חריג שקרה בבית משפחת חפאג'ה ולא מצא לנכון להזכיר את התלונה שהוגשה במשטרה על ידי משפחת חפאג'ה בשעות שהוא התארח אצלם.

למרות האמור, המתלונן כרם לא נחקר עדיין בפני בית המשפט. במשטרה עמד על כך שהוא זיהה את היורים בעצמו, בזמן הירי. אמנם הוא נפגש עם אברהים באמבולנס ושמע ממנו על פרטי היורים, אך עדיין עדותו עומדת בעינה, ואם בית המשפט ימצא לנכון להאמין לה, הרי יש בה, יחד עם יתר העדויות, להביא להרשעת המבקש.

בית המשפט הדן בהליך העיקרי ייתן דעתו למכלול הראיות ויקבע את מהימנותן, על סמך התרשמותו מהן.

"על מנת שתקום עילה לשחרור ממעצר במהלך משפט לאחר שנמצא בשלב קודם שקיימות הוכחות לכאורה להרשעת הנאשם, יש להצביע על שינוי דראמטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי שחל בה. צריך להיות בשנוי שחל, כדי להפוך את הקערה על פיה, עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזכוייו עולים על הסיכויים להרשעתו. מהפך זה צריך להסתבר מניה וביה מתוך העדויות. אין בית משפט זה, בדונו בערר, בודק את העדויות אחת לאחת, שוקל את הסתירות בדברי העדים לעומת דבריהם הם בחקירה המשטרתית או לעומת דבריהם של עדים אחרים. אין זה מתפקידו לבדוק את מהימנותם של העדים, דבר שממילא לא ניתן לעשותו בהליך זה. כל אלה ייעשו בבוא העת על ידי השופט השומע ורואה את העדים ומתרשם מהם. כל עוד אין בחומר הראיות על פניו כדי להפוך את גירסת התביעה או כדי לכרסם בה כרסום עמוק, אין מקום להורות על שחרור נאשמים ממעצר." (בש"פ 4794/95 יואב שאבי ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין-עליון, 263 ,(3)95 ).

הסתירות והקשיים שהועלו אינם מגיעים כדי הפיכת הקערה על פיה, ואינם מטים את הכף בשלב זה לזכות המבקש באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו.

יש לזכור כי המשך שמיעת הראיות נקבע ליום 17.9.06 ויש להניח כי בפני בית המשפט הדן בהליך העיקרי יוצג בקרוב מכלול הראיות בשלמותו, וההליך יבוא לסיומו בתוך פרק זמן לא ממושך מהיום

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר ולשחרורו של המבקש.

ניתנה והודעה היום, י"ב באב, תשס"ו (6 באוגוסט 2006) במעמד הנוכחים.

002349/06בש 054 עדן ונדר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: