החלטה בתיק בש 22454/07

א.      המבקש הורשע בת.פ. 490/05 ו 1009/06 של בית משפט השלום באשקלון, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבת מצלמת וידאו, התפרצות למקום מגורים, והחזקת מחסנית ובה כדורי 9 מ"מ.

             דינו נגזר, בין היתר, לשמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.      בקשת המבקש לעכב את ביצוע עונש המאסר, נדחתה ע"י השופט המלומד של בית המשפט קמא ומכאן הערעור.

ג.        ב"כ המבקש טוען כי בזמן ביצוע העבירות בהן הורשע המבקש, היה המבקש בן פחות מגיל 21 ועל כן קיימת חובה, לפי סעיף 38 לחוק העונשין, לקבל תסקיר של שירות המבחן.

            אמנם שירות המבחן הגיש לבית המשפט מספר תסקירי ביניים בעניינו של 

            המבקש, אך בדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא, ביום בו נגזר דינו של

            המבקש, ביקשה קצינת המבחן דחיה כדי לבדוק את תוצאות בדיקות השתן 

            שנערכו למבקש ולבדוק אפשרות לשלבו במסגרת הליך טיפולי.

            בית המשפט דחה את בקשת קצינת המבחן וגזר את דינו של המבקש מבלי  

            שהונח בפניו תסקיר סופי.

      עוד טוען הוא כי אין בשחרורו של המבקש בערובה, עד למתן פסק הדין  

      בערעורו, כדי לפגוע בשלום הציבור ואין חשש שהמבקש לא יתייצב לריצוי 

      עונשו. וכן כי על רקע תקופת המאסר הקצרה יחסית שעל המבקש לרצות, 

      קיים חשש כי עד הגיע מועד שמיעת ערעורו, ירצה הוא את רוב תקופת  

     המאסר שנגזרה עליו.

ד.      מנגד, התביעה מתנגדת לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש וטוענת 

      כי הכלל הוא שיש לרצות עונש מאסר מיד עם הינתן גזר הדין. סיכויי 

     הערעור של המבקש אינם בולטים והתנהגותו במהלך הדיונים ובקשריו עם 

     שירות המבחן, פועלת לרעתו. ושחרורו יסכן את שלום הציבור.