החלטה בתיק בש 2188/07

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת לילי-יונג גופר) בתיק ב"ש 3122/07, מיום 13.06.07, לפיה הורה בית המשפט השלום על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (להלן - "ההחלטה").

1.         כתב האישום מייחס למשיב עבירות של איומים במספר מקרים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, ניסיון לתקיפת עובד ציבור, ניסיון לבריחה ממשמורת חוקית, העלבת עובד ציבור והטרדת עד.

2.         עובדות כתב האישום מלמדות בתמצית כי העורר ביום 31.05.07 איים על גיסו (יוחאי פרץ) באולם בית משפט בו התנהל עניינו של הגיס, לרבות איומים לרצוח אותו, תוך סימון תנועת שחיטה באמצעות ידו על גרונו.

            בהמשך ומחוץ לאולם בית המשפט איים העורר על בני משפחתו של הגיס.

            לאחר שהעורר נלקח על ידי מאבטחי בית המשפט לחדר הכניסה לבית המשפט ניסה העורר לתקוף את המאבטחים באמצעות מטריה תוך שהוא מגדף ומאיים עליהם.

            בעקבות התנהלות זו נעצר העורר ונלקח לתחנת המשטרה.

בתחנת המשטרה על פי המיוחס לו בכתב האישום ביקש לברוח אך נתפס על ידי שוטר, אשר גם אותו קילל.

למחרת האירועים עת הובא העורר לבית המשפט שוב איים על הגיס, לרבות שלא יזכה לראות את ילדיו לעולם.

3.         בית משפט השלום בהחלטתו בחן קיומן של ראיות לכאורה והשתכנע כי אכן חומר החקירה מבוסס וכולל את הודעות המתלוננים, הודעות ודו"חות מאבטחים ושוטרים, תוך פירוט מלא של העדויות, בזיקה לסדרת האירועים המיוחסים לעורר בכתב האישום.

            לאחר בחינה מפורטת כאמור, קבע בית משפט השלום כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לגבי כל חלקי כתב האישום, כנדרש לצורך בקשה למעצר עד תום ההליכים.

4.         בית משפט השלום השתכנע כי העורר מסוכן לציבור וכי הוא עלול להשפיע על עדים.

            בית המשפט הפנה להתנהגותו של העורר כמתואר בכתב האישום כמלמדת על מסוכנות ממשית ודפוסי חשיבה ופעולה מסוכנים המלמדים על סכנה לציבור בכלל ולמתלוננים בפרט.

            עוד הוסיף בית משפט השלום לחובת העורר את עברו המכביד מאוד, לרבות עבירות סמים, איומים, שיבוש מהלכי משפט, כשהעורר ריצה מספר חודשי מאסר בפועל. הרשעתו האחרונה הינה משנת 2006 ושבשלה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של 6 חודשים.

5.         על פי החלטת בית המשפט השלום קמה נגד העורר עילת מעצר נוספת בשל חשש לשיבוש הליכי משפט, בדרך של השפעה על עדים, זאת לאור נסיבות ביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום.

6.         בית משפט השלום בחן כמתחייב את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר כלשהי, חמורה ככל שתהיה.

            ברם, בית משפט השלום סבר כי לאור הנסיבות הפרטניות של התיק שבפניו, לא ניתן לבטוח בעורר כי יקיים החלטות בית משפט ויציית לתנאי חלופת מעצר כלשהי.

            בית משפט השלום קבע, כי תדירות ביצוע העבירות על ידי העורר, העובדה כי לא נרתע מכל ענישה מותנית וכן שלחובתו הרשעות גם בעבירה של הפרה חוקית, כמו גם שבאישום שבפניו מואשם העורר בבריחה ממשמורת חוקית, מלמדות על פריקת עול מוחלטת ועל העדרו של כל מורא בפניי החוק שהוא המפתח לקיומה של חלופת מעצר.

            משכך לא ראה בית משפט השלום לדון לגופה בטיבה של חלופת המעצר שהציע המשיב.

            לסיכום, הורה בית משפט השלום על מעצרו של העורר עד תום ההליכים כנגדו.