החלטה בתיק בש 21746/06

1. זהו ערר על החלטת כב' בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט גד גדעון) מיום 27.9.06 בב"ש 6718/06, בה הורה, למרות המלצת שירות המבחן לשלוח את העורר לגמילה בזוהרים, על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בת.פ. 3518/06 של בית משפט השלום בבאר-שבע.

2. נגד העורר הוגש ביום 20.7.06 כתב אישום בת.פ. 3518/06 של בית משפט השלום בבאר-שבע. על פי כתב אישום זה, ביום 17.7.06 הנאשם החזיק בדירתו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 3.5016 גרם נטו, מחולק לשתי אריזות וסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 10.66 גרם נטו מחולק ל- 5 אריזות, הכל שלא לצריכה עצמית.

בחלוף מספר ימים, ביום 27.7.06 הוגש נגד העורר כתב אישום בת.פ. 3613/06 של בית משפט השלום בבאר-שבע המייחס לו שני אישומים של סחר בסם מסוכן מסוג חשיש. באישום הראשון, ביום 30.5.06 העורר מכר לסוכן משטרתי סמוי חשיש במשקל 7.46 גרם נטו תמורת 200 ש"ח.

באישום השני, ביום 1.6.06 העורר מכר לאותו סוכן משטרתי קרוב ל- 8 גרם נטו של חשיש תמורת 200 ש"ח.

שתי העסקאות בוצעו בתחנת דלק.

3. לאור האמור לעיל, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילה למעצר.

בנושא סחר בסמים, החזקתם שלא לצריכה עצמית או יבוא סמים, בתי המשפט פסקו, ופוסקים, באופן עקבי:

"כי בעניין סמים בכלל, וסם ההירואין בפרט לא התכוון המחוקק להקלה לעומת ההלכות שהיו קודם. צריך שכל העוסקים בסמים ידעו, כי אם נתפסים הם בכף ייעצרו עד שישפטו".

(ראה בש"פ 667/88, דף לפרקליט 281 (עאבד חסונה) ).

"הלכה מיוסדת היטב היא, כי בהעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של מי שעוסק בסחר סם מסוכן להעצר עד תום ההליכים. העבירה של אספקת סם בכמויות ניכרות ומן הסוג הקשה מקימה חזקה נגד המבצע שהוא מסכן את שלום הציבור. נסיון החיים מלמד, שלגבי עוסק בסחר בסם מסוכן, לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר. הנסיון להיתלות בחידושיו של חוק המעצרים החדש ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, איננו מועיל. הסכנה לשלום הציבור הנובעת מסחר בסם מסוכן מחייבת להוסיף ולנהוג בסוחרי סמים על פי ההלכה הקיימת".

(ראה בש"פ 6039/97 מדינת ישראל נ' מוניר, תקדין עליון, כרך 97(3)עמ' 31 מפי כב' השופט מצא).

"הלכה היא כי בעבירות של סחר בסמים יש להחזיק במעצר עד תום ההליכים... כי דינם של סוחרי סמים להיות נתונים במעצר עד תום ההליכים, להוציא מקרים יוצאי דופן".

(בש"פ 7002/97 מגילה נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופט גולדברג).

"בעבירות מהסוג המיוחס לו, אין ליטול סיכון ולאפשר לנאשם להלך חופשי בחוצות ושום חלופה אינה מספקת למנוע המשך העיסוק בסחר בסמים באופן ישיר או  עקיף..."

(ראה בש"פ 3881/99 אילן ראובן נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופטת שטרסברג כהן).

"הלכה היא, כי בהיעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של מי שעוסק בסחר בסם מסוכן להיעצר עד תום ההליכים (בש"פ 6039/97 מ"י נ' יוסף (לא פורסם); בש"פ 7002/97 מגילה נ' מ"י , (לא פורסם)). וכך כתב בהקשר דומה השופט חשין בבש"פ 6317/97 יצחק נ' מ"י (לא פורסם):

'עבירות של סחר בסמים, על -פי עצם טיבן, אינן יודעות לא מקום ולא שעה. אין הן עבירות התלויות במקום ואין הן עבירות התלויות בשעה. מכאן שהעוררת יכולה למצוא דרכה לסחר בסמים גם אם תצווה להיות מרותקת לבית שלא במקום מגוריה. בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק, חזקה היא כי קיים יסוד סביר לחשש שהעוררת תסכן את בטחון הציבור על דרך סחר בסמים ולא עלה בידיה להוכיח אחרת. משכך הם פני הדברים, דין העוררת להיעצר עד תום ההליכים'."

(בש"פ 9405/04 מורי חופני נ. מדינת ישראל, כב' השופטת נאור)

4. לעורר הרשעות ורישומים פליליים משנת 95, עוד מבית המשפט לנוער. המדובר בארבע הרשעות  ורישומים פליליים בגין 23 תיקי פ"א ובין היתר בעבירות רבות של פריצה לבנין (13), 4 עבירות של בריחה ממעצר, עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית משנת 95 ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית משנת 98.