החלטה בתיק בש 21722/05

1.         ביום 12.4.05 הוגש כתב אישום כנגד המבקש ואדם נוסף ובו שני אישומים.

באישום הראשון הוא מואשם בהצתת מספרה בשכונה רמות בבאר שבע בליל 17.2.05 ביחד עם הנאשם השני.

באישום השני מואשם הוא כי בליל 4.4.05 הצית מכונית שחנתה בשכונת נווה זאב בבאר שבע.

המדינה ביקשה לעצור את שניהם עד תום ההליכים [ב"ש 20525/05] וביום 4.5.05 נעתר בימ"ש זה לבקשתה.

ביום 13.5.05 נתקבל ערר שהגיש המבקש כנגד ההחלטה לעוצרו ובהחלטה מאותו היום [בבש"פ 4462/05] קבע ביהמ"ש העליון כי "אף שקיימות ראיות מסויימות נגד העורר, עוצמתו של חומר הראיות הגולמי הקיים בשלב זה בנוגע לשני האישומים, אינו מצדיק את מעצרו של העורר עד תום משפטו".

            באותה החלטה הוחזר הדיון לבימ"ש זה לבחינת חלופת מעצר.

בהחלטה מיום 24.5.05 הוחלט על שיחרור המבקש בתנאי ערובה לחלופת המעצר שהוצעה על ידו - מעצר בית מלא בחוות "הר המור" שבדרום הר חברון, בפיקוחו ובערבותו של בעל החווה מר שלמה מור.

ביום 10.8.05 פנה המבקש בבקשה [ב"ש 21210/05] לעיון חוזר בתנאי השיחרור בערובה ונימק זאת בכך שתחילת שמיעת ההוכחות נקבעה רק ליום 3.11.05.

            ביום 25.8.05 נדחתה בקשתו הנ"ל, מהנימוקים שפורטו באותה החלטה.

עתה, שב המבקש ומבקש פעם נוספת עיון מחדש לעניין תנאי שיחרורו בערובה.

עיקר טענתו הינה כי חלפו שבעה חודשים מהגשת כתב האישום, כי ביום 3.11.05 לא התקיימה ישיבת ההוכחות, כי המשך הדיון לשמיעת הראיות בתיק העיקרי נדחה ליום 16.2.06, וכי המותב בפניו נדון לעת הזו התיק העיקרי הבהיר כי שמיעת ההוכחות תנותב למותב אחר, שטרם נקבע.

טענת המבקש הינה בתמצית כי יחלפו 10 חודשים מיום הגשת כתב האישום, ועד לאותה ישיבה, כי מצוי הוא במעצר הבית מאז מאי 2005 - ובנסיבות אלה מן הדין הוא להקל בתנאי השיחרור בערובה.

בבקשה זו מציע המבקש כי תנאי השיחרור בערובה ישונו באופן בו יעבור לגור בבית אביו בדימונה ויותר לו להילוות לאביו בעיסוקיו השונים בדימונה ובאתרי בניה שונים ברחבי הארץ.

במהלך הדיון בבקשה זו הודיע הסנגור כי נכון הוא לצמצם את תנאי השיחרור המוצעים על ידו באופן בו יישאר המבקש בתנאי "מעצר בית לילי", במקום מעצר הבית הנוכחי [חוות "הר המור"] ובמשך שעות היום יוכל להילוות לאביו למקום עבודתו ועיסוקיו השונים בדימונה ובמקומות שונים בארץ.

2.         עילת המעצר בעניינו של המבקש קמה נוכח המסוכנות הנודעת ממנו בשל המעשים והעבירות המיוחסים לו [שני מעשי הצתה] ונוכח הכרעות הדין שניתנו בעניינו [ללא הרשעה] בבימ"ש לנוער, בהן נקבע כי ביצע 13 עבירות במהלך השנים 2000-2003, ובהן עבירות סמים, פריצה לרכב, חבלה במזיד, גניבה, התפרצות וחטיפת ארנקים.

בהחלטה מיום 13.5.05 בבש"פ 4462/05 נקבע כי הראיות הלכאוריות הינן ברמה המצדיקה בחינת חלופת מעצר מתאימה.

בהחלטה מיום 24.5.05, וכן בהחלטה מיום 25.8.05 [בב"ש 21210/05], צויין כי חלופת המעצר הנוכחית שבחוות הר המור נקבעה כמתאימה "בהתחשב בנסיבות המעשים הנטענים כנגדו [בכתה"א] ובהיות אותה החלופה במקום מרוחק יחסית מהעיר באר שבע בה בוצעו המעשים [הנטענים בכתה"א] ובהיות הערב המוצע [אל"מ במיל' שלמה מור, בעל חוות הר המור] אדם בעל מוניטין ויכולות פיקוח ניכרים".

איני מוצא כי התמשכות ההליכים בתיק העיקרי, כפי שהיא לעת הזו, יש בה הצדקה לשינוי בהנחות היסוד מכוחן נקבעה אותה החלופה בהחלטת 24.4.05.

החלופה החדשה המוצעת בבקשה זו שבפני, נעדרת על פניה כל פיקוח של ממש או ניטרול של ממש ממסוכנותו של המבקש שהיא העומדת ביסוד עילת המעצר בעניינו, והיא המעצבת והמנחה את רמת הפיקוח וההרחקה מזירת מעשי העבירה הנטענים - הנדרשים לנאותות חלופת מעצר בעניינו.