החלטה בתיק בש 21543/07

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות ו-עיכוב דרכון. תחילה הוגש כתב האישום כנגד שניים אחרים, אך עם מעצרו של המשיב - הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום ולצירופו של המשיב לאותו כתב אישום.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, והבקשה הנ"ל היא הבקשה נשוא החלטתי זו.

כתב האישום

2.         בכתב האישום נטען, כי מר אלכסנדר גלגוטה (להלן: "המתלונן"), אזרח אוקראיני, נכנס ארצה ממצרים, דרך מעבר טאבה, בתאריך 27.12.06 כשבידו ויזה של תייר שקיבל בשגרירות ישראל במצריים. לאחר מכן הוארכה אשרת התייר של המתלונן, וזאת עד ליום 16/07/07, והמתלונן ביקש לקבל אזרחות ישראלית לאור יהדותה של סבתו.

המתלונן התגורר עם קרובי משפחתו בראשון-לציון, ובאמצעות מודעה בעיתון המתפרסם בשפה הרוסית הכיר, במהלך חודש ינואר 2007, את הנאשם 1 (להלן: "בוריס") לאחר שנענה למודעה שהודיעה, כי מחפשים אנשים, שיכולים לתרום כליה מגופם תמורת תשלום.

במפגש הראשון שבין המתלונן לבוריס, הוצע למתלונן סך של 10,000$ תמורת כליה מגופו. המתלונן אף עבר בדיקות התאמה והוא ניסה לקבל אשרת כניסה לקנדה, שם אמורה הייתה ה"התרמה" להתבצע. משהמתלונן נכשל בניסיונו לקבל את האשרה בישראל, הוא נשלח על ידי בוריס לאוקראינה, אך גם שם לא עלה בידו לקבל אשרת כניסה לקנדה.

בוריס הגיע אף הוא לאוקראינה, נתן למתלונן 400$ והציע למתלונן לחזור לארץ ולעבוד עבורו באיתור אנשים שימכרו איברים מגופם או אנשים המעוניינים בהשתלות. המתלונן, שיש לו ידע רב במחשבים, הסכים - וחזר ארצה, ובאמצעות מחשב שקנה עבורו בוריס, החל באיתור אנשים המעוניינים בהשתלת איברים או המעוניינים ב"תרומת" איברים להשתלה תמורת תשלום.

וכך, במשך מספר חודשים, איתר המתלונן עבור בוריס אנשים ברחבי העולם, בין היתר באוסטרליה, בריטניה ובלגיה, אשר היו מוכנים לשלם לבוריס סכומי כסף הנעים בין 100,00$ ל-150,000$ עבור השתלות של איברים. בוריס דאג לביצוע בדיקות התאמה בין ה"קונים" ל"מוכרים" במרכזי רפואה מחוץ לישראל, שם בוצעו הניתוחים.

במהלך עבודתו זו הכיר המתלונן גם את הנאשם 2 (להלן: "נחום"), חברו של בוריס.

בתאריך 08/07/07 או בסמוך לכך, הודיע המתלונן לבוריס, כי האשרה שלו עומדת לפוג וכי הוא עומד לעזוב את הארץ. בוריס הודיע למתלונן שלא ידאג לעניין האשרה, ואף הציע לו לעבור להתגורר באשדוד, אך המתלונן סירב להצעה זו.

בתאריך שבין השיחה האמורה לבין 12/07/07 קשרו שלושת הנאשמים קשר ביניהם לבצע עבירות שונות, הכל כדי שהמתלונן יישאר בארץ וימשיך בעבודתו אצל בוריס.

כך, ובמסגרת הקשר הנ"ל, ובהדרכתו של בוריס, הגיעו נחום והמשיב אל המתלונן, באמתלה שנחום מעוניין לקבל לידיו את המחשב עבור בוריס, בטרם יעזוב המתלונן את הארץ. השניים הגיעו אל המתלונן בראשל"צ ברכבו של בוריס, ובדרכם לדירתו של המתלונן הכה נחום את המתלונן ואיים עליו שהוא אינו עוזב מהארץ, וכי ייקחו ממנו את דרכונו ורכושו, כולל הטלפון הנייד שהיה ברשותו.

נחום והמתלונן עלו לדירתו של המתלונן ואספו את כל חפציו, והמתלונן, בלית ברירה ובעקבות האיומים ופחדו מנחום, עלה לרכב, בו נהג המשיב, והשלושה נסעו לאשדוד. בדרך נטל נחום את דרכונו של המתלונן והטלפון הנייד שהיה ברשותו.

המתלונן הובא לקוטג' באשדוד והוכנס, יחד עם חפציו, לאחד החדרים שבבית. זמן קצר לאחר מכן הגיע גם בוריס לדירה, וכאשר המשיב נשען על דלת הכניסה לחדר בו היו, איימו בוריס ונחום על המתלונן בפגיעה ברכושו ובגופו, הכל כדי לאלצו להמשיך ולאתר "תורמים" וחולים הזקוקים להשתלה. המתלונן התחנן על נפשו, אך אז החל בוריס להכותו באגרופיו על ראשו של המתלונן - וזאת בנוכחות נחום וכאשר המשיב נשען על הדלת. לאחר מכן, אמרו הנאשמים למתלונן, כי אסור לו לעזוב את הדירה וכי יחזרו בעוד כשעה - ועזבו את הבית.

המתלונן ראה ממרפסת הדירה את רכבו של בוריס, וחשש לצאת מדלת הבית, ולכן, קפץ מהמרפסת שבקומה השנייה ורץ הישר לתחנת המשטרה.

הראיות

3.         ב"כ המשיב, עו"ד שקלאר, טען, כי חומר הראיות אינו מכיל אפילו ראיות לכאורה כנגד מרשו, אולם עיון בחומר הראיות מלמד, כי חומר זה מכיל ראיות המספיקות לשלב זה של הדיון.