החלטה בתיק בש 21234/05

1.         המשיב מואשם בכך שביום 9.8.05 ביחד עם שניים נוספים, האחד שמו ארתור אשורוב

והשני לא ידוע, תקפו ושדדו עובד זר מסין, שעה שזה רכב על אופניו באשדוד.

המשיב וארתור חסמו את דרכו, תפסו בו בחוזקה והוציאו מתיקו את מכשיר הפלאפון שלו.

אח"כ בעודם מחזיקים במתלונן, בעט שותפם השלישי [הלא ידוע] בבטנו והיכה באגרוף בפניו, תוך שהם מנסים לגנוב את ארנקו.

            כתוצאה מאותם מעשים, נחבל המתלונן בפניו ובצלעותיו.

            בשל מעשים אלה מואשם המשיב בעבירת שוד בנסיבות מחמירות.

            [כנגד אשורוב הוגש כתב אישום בנפרד].

כמו כן מואשם הוא באישום נוסף בעבירת הדחה לחקירה, וזאת לאור הנטען כי במהלך עימות שנערך במשטרה בינו לבין אשורוב, סימן לו המשיב שישתוק.

במקביל להגשת כתב האישום מבקשת המדינה בפני לעצור את המשיב עד לתום ההליכים.

2.         הסנגור המלומד טוען כי תוקף הראיות הלכאוריות אינו מצדיק היענות לבקשה, ולחלופין עותר הוא להסתפק בחלופת מעצר.

לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי הוא עולה כדי ראיות לכאורה ברמה הנדרשת לשלב זה של בחינת הדברים.

בדוח הפעולה של רס"ר דדון מיום הארוע [9.8.05 שעה 18:00], נרשם כי במהלך משמרת סיור התקבלה הודעה על העובד הזר מסין [המתלונן] שהותקף ונשדד, משהגיע למקום מסר המתלונן כי הותקף ע"י שלושה אנשים ונתן פירוט של פריטי הלבוש שלהם.

אח"כ התקבלה קריאה מרכז מודיעין כי הבחין בשני צעירים ליד בנק אוצר החייל, העונים לאותו תיאור ראשוני.

רס"ר דדון חש למקום והבחין במשיב וארתור כשהם יושבים על ספסל בחזית הבנק, וכשהבחינו אלה בשוטרים פנו ללכת לכיוונים שונים.

ארתור נצפה משליך חפץ מידו שהתברר להיות מכשיר הפלאפון שנשדד מהמתלונן, זמן קצר מאד לפני כן.

השניים נעצרו והובאו לחקירה.

אותו הלילה [9.8.05] בשעה 21:31 נגבתה הודעה מארתור, בה הוא מספר כי אכן הוא והמשיב ביצעו את התקיפה והשוד של המתלונן ויחד עמם היה גם שותף שלישי "דימה".

באותה הודעה מפרט ארתור בפרטי פרטים את השתלשלות השוד ומה היה חלקו של כל אחד משלושת השודדים במעשים שנעשו במתלונן.

יומיים לאחר מכן, בעימות שנערך בין ארתור למשיב [11.8.05 בשעת חצות] חוזר בו ארתור מהודעתו, אומר כי הוא לבדו גנב הטלפון מהמתלונן וכי הודעתו הקודמת נמסרה על ידו כי "הפעילו עלי לחץ במשטרה".