החלטה בתיק בש 20903/08

א.         כללי

1.         נגד העורר הוגש, ביום 28.9.07, כתב אישום בבית משפט השלום באשקלון, המייחס לו עבירות של מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי ונסיון למעשה מגונה.

2.         על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 27.9.07, עבד העורר כשומר באתר בניה באשדוד. המתלונן- קטין כבן 15 שנה המתגורר בקרבת מקום, הגיע לקרוואן הנמצא באתר הבניה. העורר הזמין את הקטין לתא השירותים בקרוואן, שם חשף בפניו את איבר מינו וביקש ממנו לגעת בו לשם גירויו המיני. הקטין סירב ועמד לצאת ואז העורר אחז בישבנו של הקטין. לאחר מכן הציע העורר לקטין 20 ש"ח, הקטין סירב ועזב את המקום.

3.         התביעה ביקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

4.         בית משפט השלום (כב' השופט ס.נ. ח' חדש) קבע ביום 1.10.07 כי שחרור העורר בערובה עלול לפגוע בבטחון המתלונן ובבטחון ציבור הילדים והנערים והורה על מעצרו עד לקבלת תסקיר מעצר אודותיו.

5.         על החלטה זו ערר העורר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. ערר זה נדחה.

6.         בתאריך 23.10.07, הורה בית משפט השלום על שחרור העורר בערובה, למעצר בית, בבית אחותו של העורר, באשדוד.

7.         על החלטה זו עררה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. ערר זה התקבל.

8.         על החלטת בית המשפט המחוזי ערר העורר לבית המשפט העליון אשר הורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום שיקבל תסקיר מעצר בעניינו של העורר ויחליט בשאלת מעצרו לפי שיקול דעתו. בית המשפט העליון קבע כי אם תסקיר שירות המבחן לא יונח בפני בית משפט השלום במועד שיקבע לדיון בשאלת מעצר העורר, בתוך שבוע- תבוטל החלטת בית המשפט המחוזי, והחלטת בית משפט השלום מיום 23.10.07 תושב על כנה.

9.         ביום 31.10.07 שוחרר העורר בערובה בבית משפט השלום, לאחר שתסקיר מעצר לא הוגש. בית המשפט קבע המשך דיון ליום 12.11.07.

10.       במועד זה הוגש תסקיר מעצר אודות העורר. בית המשפט החליט לדחות את ההצעה שהוצעה לחלופת מעצר ועצר את העורר עד תום ההליכים.

11.       על החלטה זו ערר העורר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ב.ש. 22236/07).

במהלך הדיון בערר הציע ב"כ העורר לעבות את תנאי השחרור בערובה, שנקבעו בזמנו ע"י בית משפט השלום, בחיוב העורר להימצא תחת פיקוח אלקטרוני. בית המשפט נעתר להצעת ב"כ העורר והורה על שחרורו בערובה בתנאים של מעצר בית ופיקוח אלקטרוני. - החלטה זו ניתנה ביום 14.11.07 .

12.       על פי הנחיית בית המשפט המחוזי, בתאריך 2.12.07 דן בית משפט השלום בהתאמת גיסו של העורר לשמש כערב נוסף לעורר והחליט כי הוא ראוי לשמש כערב.

13.       בחודש מרץ 08 פנה העורר בבקשה לעיון חוזר במעצרו על רקע חלוף הזמן (ב.ש. 640/08). בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי "איזון האינטרסים במקרה זה, בין המבקש לבין קרבן העבירה, המתגורר בסמיכות, מצדיק דחיית הבקשה".

בית המשפט ציין כי הוא הגיע להחלטתו "בין היתר לנוכח העובדה שבחודש מאי הקרוב, עומדות להסתיים ההוכחות בתיק העיקרי". והוסיף כי "ככל שהדיון בתיק העיקרי יידחה - ניתן יהיה לשקול בקשה דומה, אם תוגש, בהתחשב במועד שייקבע".

החלטה זו היא נשוא הערר שבפני.

14.       ב"כ העורר טוען כי הזמן שחלף מאז שוחרר העורר בערובה די בו להוות עילה לעיון חוזר במעצרו של העורר ולהקלת תנאי השחרור שנקבעו לו. הוא ציין כי המועד הקרוב הקבוע לשמיעת ראיות בתיק העיקרי הינו 3.7.08 ואין בטחון כי באותו מועד יסיים בית המשפט שמיעת הראיות. לטענתו, העבירות המיוחסות לעורר אינן ברמת חומרה גבוהה, העורר חסר עבר פלילי והוא מקפיד על קיום תנאי השחרור שנקבעו לו. על כן, היה על בית המשפט לבטל את מעצר הבית של העורר ולאפשר לו לצאת מהבית בליווי ערב.

15.       ב"כ המשיבה טוענת כי הערר מתייחס להחלטת בית משפט השלום מיום 30.3.08. בבקשת העורר לעיון חוזר במסגרתה, לא הצליח העורר להראות כי מתקיימת עילה המצדיקה שינוי תנאי השחרור שלו.