החלטה בתיק בש 2090/07

1.         בפניי בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש ממעצר.

2.         כנגד המבקש הוגש ביום 18.4.2005 כתב אישום המייחס לו עבירות של חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, ותקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המאשימה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים כנגדו (ב"ש 1417/05).

3.         עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהחלטותי הקודמות לרבות בהחלטתי מיום 21.9.06 בב"ש 2764/06. באותה החלטה התייחסתי בהרחבה גם לעדויות שנשמעו בבית המשפט ולעדותה של המתלוננת ושבתי והדגשתי את הקשיים והתמיהות העולים מגרסאותיה ובמיוחד מהשינויים כפי שעלו בדיון בבית המשפט.

4.         באותה החלטה סיכמתי וציינתי:

עולה כי גם העדויות שהובאו במהלך הדיון, אינן משנות את הערכת משקלן של הראיות, ועדיין ניתן לומר כי משקלן של הראיות המרשיעות הינו מופחת, ובשלב זה של ההליך, כאשר התביעה עומדת לסיים את ראיותיה, יש להניח כי משקלן זה של הראיות לא צפוי להשתנות. כמובן שאין בכך כדי להביע עמדה אם בסופו של יום יש די בראיות כדי להרשיע, והדבר יוכרע על-ידי ההרכב ששמע את העדים, אך לדבר יש חשיבות כאשר שוקלים את הבקשה לשינוי בתנאי השחרור.

5.         מאז אותו דיון נשמע גרסת ההגנה ואף שפרוטוקול הדיון לא הוצג לעיוני עולה כי לא התגלו ראיות משמעותיות חדשות. למרות שבהחלטתי הנ"ל  צפיתי, על פי טיעוני הצדדים, כי הדיון יסתיים עד סוף חודש 12/06 מתברר כי לא כך קרה והמשך הדיון צפוי רק לחודש 6/07. לאחר גמר הראיות עדיין יחלוף זמן עד למתן הכרעת הדין כך שצפויים עוד חודשים רבים בטרם תינתן הכרעת הדין.

6.         בהחלטתי יום 21.9.06 סברתי כי יש לאפשר למבקש לשוב לביתו בסחנין והוריתי כי החלטה סופית תינתן לאחר אישור המפקחים. בפועל התברר כי בנו של המבקש, שהיה אמור להיות מוחזק במעון על פי גזר דין שניתן בעניינו, היה מצוי בבריחה ושהה בבית. לפיכך החלטתי כי אין לאפשר למבקש לחזור לבית בו שוהה שלא כדין בנו וכי אין לסמוך על אשת המבקש לשמש כמפקחת כאשר אותה אשה מאפשרת לבן לשהות בבית שלא כדין.

            בינתיים חזר הבן למעון והוא צפוע להמצא בו עוד מספר חודשים עד לשחרורו.

7.         חלוף הזמן מאז שנעצר המבקש לראשונה ועד היום- כשנתיים בהם שוהה המבקש בתנאי מעצר בית, הינו ארוך במיוחד. גם מעצר בית, ואפילו מעצר בית חלקי, פוגעים קשה בחירותו של המבקש. במיוחד יש לזכור כי המבקש נמצא במעצר בית בבית קרובי משפחה ולא בביתו שלו. המבקש אינו עובד, אינו נמצא עם אשתו וילדיו במשך זמן רב ביותר.

מודע אני לעומס הרב המוטל על בית המשפט והמאשימה, עומס שגורר בהכרח התמשכות דיונים, ומתן עדיפות לדיונים של מי שמוחזק במעצר מאחורי סורג, אולם  חלוף הזמן מחייב בדיקה מחודשת של תנאי השחרור והקלה עם המבקש. במסגרת השיקולים יש להביא בחשבון גם את ההערותי לעניין דיות הראיות כנגד המבקש. כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה כי המתלוננת אינה מתגוררת בסחנין וככל הידוע לא נרשמו כל מעשי אלימות בין המשפחות כבר זמן רב.

8.         אשר על כן נראה לי כי ניתן לבוא לקראת המבקש ולאפשר לו לחזור ולהתגורר בביתו שבסחנין. עם זאת נראה לי כי כל עוד לא יציג המבקש תכנית עבודה מסודרת בפיקוח, אין מקום לאפשר לו לצאת מהבית בתוככי סחנין. אם המבקש ירצה לצאת מביתו כדי למצוא עבודה, הדבר יכול להיעשות במסגרות זמן מוגבלות ותוך הגדרה מפורשת היכן יימצא באותן שעות ובאיזה פיקוח. המבקש יבוא בדברים עם המאשימה לגבי הסכמה על שעות יציאה שכאלו ואם יהיה צורך ייפנה גם לבית המשפט. המבקש יוכל כמובן להעדיף את תנאי המעצר החלקי בו הוא מצוי כעת ואם ירצה בכך יודיע למאשימה.

9.         אשר על כן אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה כי המבקש יוכל לחזור ולהתגורר בביתו שבסחנין, בפיקוח של אשתו ושל אותם מפקחים שאושרו בעבר. אם ירצה המבקש להציע מפקחים אחרים יגיש בקשה לבית המשפט. האשה וכל שאר המפקחים יחתמו, אם טרם חתמו, על התחייבות על סך של 10,000 ש"ח כל אחד להבטחת מילוי חובותיהם כמפקחים.

כמו כן מובהר כי המבקש יימצא בבית במעצר בית מלא בביתו בסחנין, אלא אם כן תוגש תכנית עבודה מסודרת הכוללת פיקוח שתאושר על-ידי בית המשפט. שאר תנאי השחרור שנקבעו יישארו בעינם. מודגש כי על המבקש חל איסור ליצור כל קשר עם המתלוננת או עם בני משפחתה הקרובים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' בניסן, תשס"ז (29 במרץ 2007), בהיעדר הצדדים.

הקלדנית: ליאת ח'

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: