החלטה בתיק בש 2020/06

1.         בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. חוזה) מיום 11.4.06 בב"ש 2442/06, לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו בת.פ. 1693/06.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ולעוד שלושה אחרים עבירות של קשר לפשע, התפרצות למגורים לבצע עבירה, גניבה, היזק לרכוש במזיד והחזקת רכוש החשוד כגנוב.

3.         העורר טוען כי שגה בית משפט קמא עת שחרר את יתר המעורבים בפרשה ואילו את העורר החליט לעצור עד תום ההליכים נגדו. כמו כן, שגה בית משפט קמא עת קבע כי קיימות "ראיות לכאורה" להוכחת עובדות כתב האישום ועת קבע כי קיימת עילת מעצר בעניינו של העורר. העורר טוען כי חלקו של העורר בפרשה קטן מכיוון שהוא לא ביצע את הפריצות עצמן אלא היה רק תצפיתן.

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה לעניין מסוכנותו של העורר. כמו כן, טענה המשיבה כי אבחנה שעשה בית משפט קמא בין העורר ליתר הנאשמים סבירה.

5.         בהחלטתי מיום 25.4.06 קבעתי כי אין מקום לאפשר לעורר לטעון לעניין קיומן של ראיות לכאורה לאור ההסכמה בבית משפט קמא, וכפי שקבע בית משפט קמא בהחלטתו. מחומר הראיות שהוצג בפני עולה, כי אכן מתקיימות ראיות "טובות ומוצקות" על פיהן מדובר בהתארגנות הנאשמים למטרת ביצוע שרשרת של התפרצויות, כאשר העבירות בוצעו שלא באופן אקראי אלא על פי מידע מוקדם על הדירות המיועדות לפריצה.

בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נגד מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268:

"מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור.

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון במשמעותו האמורה".

            והוא הדין לענייננו.

6.         בשלב זה - ולאור קיומן של ראיות לכאורה - אין מקום לדון בטענת העורר באשר לחלקו בביצוע העבירות יחסית לנאשמים האחרים וטענתו כי היה תצפיתן בלבד נסתרת לכאורה על פי תקציר תמלילי השיחות שהגישה המשיבה.

7.         יחד עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות ראוי היה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרור בחלופת מעצר. לעורר אמנם עבר פלילי ולחובתו הרשעות בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה חבלנית, החזקת סמים ומסירת ידיעות כוזבות, אולם, עבירתו האחרונה של העורר הינה משנת 2000. זוהי עבירתו הראשונה בתחום הרכוש.

8.         בנסיבות שכאלה, אני סבורה כי חל החריג לפיו "אין בעבירות הרכוש לבדן כדי להצדיק את מעצרו של אדם עד תום ההליכים" (כאמור בפסיקה שהובאה בהרחבה בהחלטת בית משפט קמא).

9.         על כך יש להוסיף את העובדה כי 2 נאשמים נוספים באותו כתב אישום המיוחס לעורר שוחררו למעצר בית בתנאים מגבילים והאמור בתסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר.

10.        אשר על כן, אני מורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

א.         העורר ישהה במעצר בית מלא, בביתו ברח' פרומר דב 9 קומה רביעית, קרית שמואל, בפיקוח אשתו, ויהא רשאי לצאת את הבית רק לצורך התייצבות בבית משפט, בפני שירות המבחן או בפני רשויות טיפוליות אחרות, הכל בהתאם למועדים עליהם יקבל העורר זימון בכתב וכאשר במהלך יציאותיו מן הבית, יהא מלווה על ידי אשתו.

ב.         לגופו של העורר יוצמד צמיד-אזיק אלקטרוני.

ג.          על העורר תפקח אשתו.

ד.         ב"כ העורר יודיע מראש למינהלת התוכנית לפיקוח אלקטרוני על כל יציאה של העורר ממקום הפיקוח, כפי שפורט לעיל.

ה.         הנני מורה כי תנאי לשחרורו של העורר הינו המצאת אישור של בזק על כך שקיים בביתו של העורר קו טלפון המתאים לדרישות בדבר שחרור העורר בפיקוח אלקטרוני וכן הפקדת ייפוי כח של העורר ואשתו לטובת "מוקד 99" המאפשר להם לבדוק את קו הטלפון הנ"ל.