החלטה בתיק בש 20143/06

1.         מדובר בבקשה למעצר עד תום ההליכים בגין הגשת כתב אישום המייחס למשיבים את העבירות שלהלן:

למשיב 1 - גניבה, סחיטה באיומים, שוד מזוין, בריחה ממשמורת חוקית והתחזות כאחר.

למשיב 2 - סחיטה באיומים, הדחה בחקירה והטרדת עד.

למשיב 3 - סחיטה באיומים, הדחה בחקירה והטרדת עד.

למשיב 4 - סחיטה באיומים, הדחה בחקירה והטרדת עד.

באישום הראשון נטען כי בחודש 11/05, הגיע משיב 1 עם אדם בשם מחמד אלבדור, שנהג להתנכל למנהל המחצבה באזור ערוער (להלן - המחצבה), ולאיים עליו על מנת לקבל אותו לעבודה, ולקחו משם שני מנועים משומשים, ובאותו יום הגיע סלח אבו ערר, המשמש כמנהל עבודה למשיב 1 וביקש מהשניים להחזיר את המנועים, ומשסירבה שילם להם 100 ש"ח תמורת החזרת המנועים.

באישום השני נטען כי בתאריך 27.12.05, הגיעו המשיבים 1 ו-2 יחד עם אותו מחמד אלבדור למחצבה ברכבו של אלבדור, כיסו את פניהם בכאפיות ובכובעים, וכשהיו מצוידים כצינורות ברזל ובאקדח, אמרו לסאלח אבו ערר "אם אתה לא מתרחק אנחנו נהרוג אותך", וגנבו מהמחצבה בלוני גז וחמצן.

באישום השלישי נטען כי בתאריך 29.12.05, הגיע משיב 3, שהינו אחיו של אותו מחמד אלבדור, יחד עם עלי אבו ג'ויעד, אחיהם של משיבים 1, 2 ו-4 למחצבה ואמרו לסאלח אבו ערר שאם לא תבוטל התלונה נגד אחיהם בגין השוד, יפגעו בגדעון, מנהל המחצבה.

באישום הרביעי נטען כי בתאריך 2.1.06, התקשר משיב 4 למכשיר הפלאפון של סאלח אבו ערר, הזדהה בשמו, ואיים כי אם לא תבוטל התלונה על השוד "יוציא לואת הכבד מהגוף וישיב אותו מול עיניו".

באישום החמישי נטען כי המשיבים 1 ו-2, בתאריך 17.1.06 נמלטו מהשוטרים שהגיעו לעצרם ולא שהו לקריאותיהם - "עצור משטרה", וכן שהמשיב 1 לאחר שנתפס, הזדהה בפני השוטרים בשם בדוי.

2.         לטענת ב"כ המבקשת:

א.         יש ראיות לכאורה להוכחת האישומים נגד המשיבים באמרות של מנהל המצבה, גדעון פינטו, מנהל העבודה במחצבה לסאלח אבו ערר, הודעות של עובדים נוספים, איכון הפלאפון בו החזיק משיב 2, אמרה של משיב 3 המאשר בקוים כלליים את האישום השלישי, פרט לכך שטען שלא שמע את דבריו של עלי, אמרות של בני משפחת המשיב 4 לגבי הקשר שלו לפלאפון ממנו בוצעה השיחה ודו"חות פעולה של השוטרים לגבי האישום החמישי.

ב.         למשיבים 1 ו-3, אין עבר פלילי. נגד משיב 2 תלוי ועומד כתב אישום בבית משפט זה שבגינו היה במעצר בית בצפון הארץ, כך שהעבירות נשוא האישום נעברו תוך הפרת תנאי השחרור.

ג.          בנסיבות הענין מתקיימות עילות מעצר של מסוכנות, חשש לשיבוש הליכי משפט והתחמקות מהדין, ואין מקום להורות על חלופת מעצר.

ד.         ביחס לראיות לכאורה להוכחת האישום הראשון המיוחס למשיב 1, התיחס ב"כ המבקשת ביחס לאישום הראשון לאמרה של גדעון פינטו מיום 28.12.05 עמ' 1, ואמרה של סאלח אבו ערר בעמ' 3.

ביחס לאישום השני, המתיחס למשיבים 1 ו-2, הפנה ב"כ המבקשת לאמרה של סאלח בעמ' 4 ובעמ' 6.

ביחס למשיב 3, לו מיוחד האישום השלישי, הפנה ב"כ המבקשת לאמרתו של גדעון פינטו.

ביחס לאישום הרביעי, שיוחס למשיב 4, הפנה ב"כ המבקשת לאמרתו של גדעון פינטו מיום 18.1.06, בעמ' 8, ואלעד פורת, פנו לסאלח אבו ערר, שאמר להם שהיו ארבעה רעולי פנים שדיברו ערבית, ולא נאמר בדו"ח שלהם שסאלח אמר להם שהוא זיהה את משיבים 1 ו-2 כמבצעי השוד. עובדה זאת מעוררת קושי לסמוך על אמרתו של סאלח אבו ערר, שטען לאחר מכן שזיהה את מבצעי השוד.