1. בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההלכים נגדו, וזאת על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים").
2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום, אשר מייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע.
3. בכתב האישום נטען, כי בתאריך 11/03/07 קשרו המשיב ואדם אחר בשם משה בן שימול (להלן: "בן שימול"), קשר לביצוע שוד בתחנת דלק בטבריה. לקראת ביצוע השוד, ערכו המשיב ובן שימול סיור הכנה בשעות הצהריים של יום 10/03/07, במהלכו תכננו את נתיב ההגעה ונתיב המילוט בהם יעשו שימוש במהלך השוד. ביום 11/03/07 עובר לשעה 02:30 לפנות בוקר, הגיעו המשיב ובן שימול לתחנת הדלק "פז" בשיכון ד' בטבריה (להלן: "התחנה"), כשהם מצויידים בשקית ניילון גדולה, לבושים בגדים כהים, עטויי כפפות ועם כובעי גרב על פניהם. אותה עת שהה המתדלק פיניאן בתחנה, משנשאר המתדלק לבד בתחנה, לאחר שפתח את דלת המשרד, הסתערו עליו המשיב ובן שימול, ודחפו אותו פנימה תוך שבן שימול מכה באגרופו, בראשו של המתדלק. המתדלק נדחף פנימה, הושיבו אותו על כסא, הורו לו לשתוק ושאלו אותו איפה הכסף, המתדלק ענה כי הכסף מצוי בקופת חנות "YELLOW" המצויה במתחם התחנה (להלן: "החנות"), בעקבות תשובה זו נכנס בן שימול לחנות במטרה לשדוד את הכסף המצוי בקופתה, והמשיב שמר על המתדלק במשרד פן יברח. בזמן הזה הורה המשיב למתדלק למסור לו את הכסף המצוי בכיסיו ואת מכשיר הטלפון הנייד שברשותו. משהבחין המשיב כי המתדלק מביט בו, הורה לו להוריד ראשו, וכופף את ראשו בידיו. משכשלו נסיונותיו של בן שימול לפרוץ את קופת החנות, חזר למשרד והורה למתדלק להתלוות אליו ולפתוח עבורו את הקופה, המתדלק עשה כדבריו. בן שימול הורה לו להניח בשקית הניילון שהביא את כל הכסף, אשר היה בקופה באותה עת. בנוסף הורה לו לעזור לו למלא את שקית הניילון בתפיסות סיגריות רבות, אשר עמדו למכירה בחנות, וכן לקח את הכסף אשר היה בכוס שעמדה בסמוך לקופה, כל אותה עת שמר המשיב מחוץ לחנות, והשגיח פן יגיעו רכבים לתחנה. לאחר מכן, עזבו המשיב ובן שימול עם שללם, המשיב ובן שימול גנבו מהתחנה סך 1,400 ש"ח וסיגריות בשווי של 2,500 ש"ח, השלל נלקח במלואו ע"י בן שימול בתמורה שילם למשיב סכום של 1,000 ש"ח.
4. בטיעוניו בפניי, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, וכן לקיומה של עילת מעצר, וטיעוניו התמקדו בשאלת חלופת מעצר.
5.
א.
בעניינו של המשיב נתקבלו שני תסקירי מעצר.
בתסקיר המעצר הראשון נאמר, כי המדובר בבחור צעיר ביותר, הנמצא בשלבי גיבוש ראשונים ביותר של זהותו הנפרדת והייחודית, יש לו כוחות תקינים לתפקוד, והוא מצליח להגיע להישגים במסגרת בית הספר ובמסגרת החברתית נורמטיבית. יחד עם זאת, התרשמה קצינת המבחן, כי המשיב מושפע מהסביבה בה מצוי, ועלול לנתב את כוחותיו לכיוונים שלילים. המשיב נוטה להתנהגות כניעה וצייתנות ביחסים עם גורמים הנתפסים על ידו כחזקים ועויינים. להערכת קצינת המבחן, המשיב מושפע בשלב זה של חייו מהסביבה החברתית החוץ משפחתית המספקת רגושים וחוויות שונות ופחות מהדמויות ההוריות הסמכותיות, לכן התרשמה כי קיימת סבירות גבוהה להישנות העבירות בעתיד.
התייחסותה של קצינת המבחן להוריו של המשיב, כי המדובר בדמויות סמכותיות המבינות את הצורך בפיקוח צמוד על המשיב. עם זאת, התרשמה כי בתקופה שקדמה למעצרו של המשיב, הוריו לא הצליחו לרסן את התנהגות המשיב ולכוונו, לכן הביעה קצינת המבחן ספקות לגבי יכולת הוריו לעמוד בתנאים המגבילים שיוטלו על המשיב. קצינת המבחן ציינה עוד, כי בפגישתה עם המשיב, בלט זעזוע החריף שהווה מעצרו, והתרשמותה כי המשיב שרוי במצוקה קשה במעצר, על רקע זה עלו חששות כי המשך מעצרו עשוי לפגוע בו פיזית ורגשית. על אף התלבטותה של קצינת המבחן, המליצה על שחרור המשיב בחלופת מעצר לבית הוריו.
ב.
החלופה המוצעת לא נתקבלה על ידי, לכן הוצעה חלופה חדשה. בעקבות זאת, הורתי לשירות המבחן לבדוק את החלופה החדשה.
ג.
בתסקיר המשלים שנתקבל נאמר, כי החלופה החדשה המוצעת, לפיה ישהה המשיב במעצר בית מלא בביתם של יעקב ויפה כהן, המתגוררים בשיכון ג' בטבריה, שהם חבריו של הוריו של המשיב. שירות המבחן קבע, כי המדובר בדמויות דומיננטיות וסמכותיות המבטאות קרבה רגשית וחברתית למשיב ולהוריו, וכי ביכולת הערבים להציב למשיב גבולות התנהגות ברורים. נוכח האמור, התרשם שירות המבחן כי המדובר בחלופה ראויה, ועל רקע הסבירות הגבוהה להישנות עבירות בעתיד, המליץ שירות המבחן להוסיף לחלופה איזוק אלקטרוני, וכן פיקוח מעצר של שירות המבחן למשך ששה חודשים, במהלכו ישולב המשיב בקבוצה טיפולית לעצורי בית המתקיימת מדי יום רביעי בשירות המבחן בעפולה.
6. ב"כ המבקשת בבקשתה הדגישה את חומרת העבירות המיוחסות למשיב, ומעשיו של המשיב מקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי חוק המעצרים. בנוסף טענה, כי קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את שלום הציבור, ושחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה ולהשפעה על עדים.
בטיעוניה בפניי בעל פה, הפנתה ב"כ המבקשת לאמור בתסקיר המעצר שניתן בעניינו של המשיב. לשיטתה, נוכח חומרת העבירות, והחשש להישנות מעשיו של המשיב, אין כל מקום לחלופת מעצר שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.
מנגד, ביקש ב"כ המשיב לאמץ את המלצת שירות המבחן, על פיה ישוחרר המשיב בחלופת מעצר מלא עם איזוק אלקטרוני ופיקוח של שירות המבחן. ב"כ המשיב טען, כי המשיב מחוסר עבר פלילי, וזו הסתבכותו הראשונה בפלילים. לשיטתו, החלופה המוצעת יש בה כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
7. שני הערבים יעקב ויפה כהן, התייצבו בפניי ונחקרו על ידי ב"כ המבקשת.
8. אין כל ספק כי העבירות המיוחסות למשיב, הינן עבירות חמורות ביותר, העבירות בוצעו לכאורה על רקע של תכנון מוקדם, סיור בתחנה, אשר במהלכו תכנן המשיב עם שותפו את נתיב ההגעה ונתיב המילוט, ואם לא די בכך, המשיב ושותפו הגיעו לתחנה בשעה 02:30 לפנות בוקר, כאשר היו מצויידים בכל הדרוש לביצוע שוד, שקית ניילון גדולה, לבוש כהה, עטויי כפפות, כובעי גרב על פניהם, ומשנשאר המתדלק לבדו בתחנה, הם נכנסו ושדדו את המתדלק כמפורט בכתב האישום, בתוך התחנה ובחנות עשו את כל לאל ידיהם כדי להשיג את מבוקשם.
נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על מסוכנות חמורה, ועל פי תסקיר המעצר, קיימת סבירות גבוהה להישנות מעשיו.
חרף כל האמור, בפנינו צעיר לימים (כבן 18 שנים וחודשיים), מחוסר עבר פלילי לחלוטין, ועל פי תסקיר המעצר הראשון, מעצרו של המשיב היווה עבורו אפקט מרתיע, וקיים חשש כי המשך מעצרו עשוי לפגוע במשיב פיזית ורגשית.
בנסיבות אלה, נראה לי כי חרף חומרת מעשיו של המשיב, ניתן לאיין מסוכנותו על ידי חלופת המעצר המוצעת, החלופה נבחנה ונבדקה על ידי שירות המבחן, שהינו גורם אובייקטיבי ומקצועי, והתרשמותו של שירות המבחן כי המדובר בחלופה ראויה שיש בה כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. שירות המבחן קבע, כי ביכולת הערבים להציב למשיב גבולות התנהגות ברורים. זאת ועוד, שני הערבים אשר אמורים לקלוט את המשיב בביתם, התייצבו בפניי ונחקרו על ידי ב"כ המבקשת, וההתרשמות העולה כי המדובר בשני אנשים נורמטיביים, מחוסרי עבר פלילי, ויש ביכולתם לפקח על המשיב, וניתן ליתן בהם אימון ולסמוך עליהם. בשל קיומה של סבירות גבוהה להישנות העבירות, ניתן וכהמלצת שירות המבחן לצרף לפיקוח של שני הערבים איזוק אלקטרוני, וכן פיקוח של שירות המבחן, אשר במהלכו ישולב המשיב בקבוצה טיפולית לעצורי בית. להדגיש, כי המעצר אינו נחשב כמקדמה על חשבון העונש שיוטל על המשיב היה ויורשע בדין. בשלב זה, אנו מחוייבים לבחון את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, ודעתי כי בנסיבות העניין ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בחלופה המוצעת על ידי שירות המבחן.
9. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה על שחרור המשיב בערובה מתאימה ובתנאים מגבילים כדלקמן:
א.
המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתם של יעקב ויפה כהן בשיכון ג' בטבריה.