החלטה בתיק בש 1852/05

כללי

1.         לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

2.         נגד המשיב  הוגש כתב אישום ביום 28.5.05 המייחס לו עבירות של ייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל והחזקה שלא לצריכה עצמית של הסם הנ"ל.

3.         בעובדות כתב האישום נטען כי בתאריך 16.4.05 או בסמוך לכך, המועד המדוייק אינו ידוע למאשימה, רכש הנאשם בלימה שבפרו, סמים מסוכנים מסוג קוקאין במשקל של 195.81 גרם נטו (להלן: "הסמים"), בכוונה לייבאן מפרו לישראל.

כדי לממש את תכניתו, רכש הנאשם זוג נעליים חדשות ודאג להסתרת הסמים ברפידות נעליו.

הנאשם יצא מפרו בתאריך 17.4.05 כשבסוליות נעליו מוחבאים הסמים.

בתאריך 19.4.05 בשעה 01:20, או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לישראל בטיסת KLMמספר 461 מאמסטרדם ונכנס לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון כשהוא נועל לרגליו את הנעליים בהן מוסתרים הסמים וכל זאת במטרה להבריח את הסמים לישראל.

4. המבקשת טוענת כי יש לה ראיות לכאורה טובות להוכחות אשמתו של המשיב הכוללות, בין היתר, את הסמים שנתפסו בנעליים שנעל המשיב, חוו"ד מז"פ  לגבי הסמים, דו"חות השוטרים שתפסו הסמים וכן הודאותיו של המשיב עצמו אשר מודה ברכישת הסמים בפרו והברחתם לישראל.

הסניגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. למעשה, המשיב הודה לפניי בכתב האישום, הורשע, והוזמן בענינו תסקיר לפני הטעון לעונש.

5.         המבקשת טוענת כי העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות על פי אופיין ונסיבותיהן ומקימות עילת מעצר סטאטוטורית הקבועה בסעיף 21 (א)(1)(ג) לחוק העמצרים. המבקשת טוענת כי חזקה זו אין בידיו של המשיב לסתור. כן, אין בידיו של המשיב לשלול את הכלל הקבוע בפסיקה זה מכבר, כי בעבירות סמים דינם של העבריינים להיעצר עד לתום ההליכים.

המבקשת טוענת כי עולה מעובדות כתב האישום עצמו הנאשם ניסה להבריח לישראל כמות של 195.81 גרם קוקאין שהינה כמות של כ- 2000 מנות קוקאין לערך וכמות שהינה פי 652 לערך מהכמות המוגדרת בחוק ככמות לשימוש עצמי.

המבקשת טוענת כי מעבר לאמור לעיל, הרי שהכמות העצומה אותה ייבא המשיב מלמדת על כוונה לסחור בסמים ולא על כוונה לשימוש עצמי.

6.         כמו כן, טוענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי כולל רישום על עבירת רכוש, 3 הרשעות שונות בעבירות רכוש והרשעה אחת בעבירת אלימות.

7.         הסניגור מודה אף בקיומה של עילת מעצר, אולם טוען כי המשיב הפריך את חזקת המסוכנות, כפי שנלמד אף מתסקירי מעצר שהוגשו בענינו של המשיב כפי שיפורט להלן.

8.         בענינו של המשיב הוגש תסקיר מעצר מיום 11.5.05. בתסקיר מציין קצין המבחן כי מוצאו של המשיב ממשפחה המנהלת אורח חיים נורמטיבי. האב מתנדב במשטרה ובמד"א מזה שנים, וגם המשיב עצמו התנדב למד"א עד לנסיעתו האחרונה לחו"ל. המשיב הינו בן 27 בעל השכלה תיכונית אשר שירת בצה"ל בין השאר כלוחם בסיירת מובחרת.

            לענין השימוש בסמים ושאלת הגמילה, ציין קצין המבחן בתסקיר בין השאר:

"בשיחה עם אשר בבית המעצר, היה עסוק בהצגת תדמית חיובית אודות תיפקודו. גילה כי מעולם לא עישן סיגריות וכי רק במהלך הטיול שלו בחו"ל, נחשף לסמים וצרך אותם, במהלך מסיבות ואירועים חברתיים. אשר טען כי, לא פיתח תלות בסמים, אינו מכור אליהם ואינו זקוק לטיפול כלשהו, במישור זה.מנגד, טען, כי הביא את הסמים איתו לארץ, שלא למטרת סחר, אלא לשם שימוש עצמי. דברים אלה עומדים בסתירה, להצהרתו כי אינו  מכור לסמים".

כמו כן  התייחס קצין המבחן לחלופת מעצר בבית הורי המשיב בשכונת אשטרום 100בחצור הגלילית, בפיקוח הורי המשיב ואחותו הבגירה. קצין המבחן מצא כי מדובר ב"חלופת מעצר הולמת, עם תנאי פיקוח ודיווח מתאימים, אך אינה חלופת מעצר טפולית".

בשל כך, נמנע קצין המבחן מלהביע עמדה בענין שחרור ממעצר.

בישיבת 11.5.05 הצהיר המשיב כי, בשונה ממה שאמר לקצין המבחן, הוא אכן זקוק לטיפול בגמילה. על רקע זה, ועל פי בקשת הסניגור, הוזמן תסקיר משלים והוגש תסקיר משלים מיום 23.5.05.