החלטה בתיק בש 1671/05

בפניי בקשה למעצר המשיב  עד לתום ההליכים המשפטים בעניינו, מתוקף סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפליל [סמכויות אכיפה - מעצרים] התשנ"ו - 1996 (להלן: "הבקשה").

יחד עם הבקשה, הוגש כתב אישום כנגד המשיב, המונה שני אישומי משנה:

אישום ראשון

על פי הנטען באישום זה, בתאריך 03.05.05 בין השעה 09.00-09.15 התהלכה הקשישה, הגב' הילדה מיינניגר, ילידת 1913 (להלן: "הקשישה") ב"מדרגות שפינוזה" בחיפה, כשברשותה, תיק ובו עשרות שקלים, בלבד (להלן: "התיק").

בהמשך לאמור לעיל, נטען כי, "במועד שלעיל, משך הנאשם את התיק בכוח, נטלו מהקשישה, חרף התנגדותה, במטרה לשלול ממנה אותו ואת תכולתו שלילת קבע" (להלן: "השוד"), כתוצאה ממעשיו, נפלה הקשישה על המדרגות, נחבלה חבלות מדממות בידיה, ברגליה ובראשה, ואילו המשיב, נמלט מהמקום עם התיק על תכולתו.

בגין האמור לעיל, מיוחסות למשיב עבירות לפי סעיפים 402(ב) ו- 335 לחוק העונשין התשל"ז 1977, דהיינו, שוד בנסיבות מחמירות וחבלה.

אישום שני

באישום זה נטען כי בתאריך 05.05.05 בשעה 11.15 או בסמוך לכך, בחנות יד שניה בשם "צרצר" ברח' יוסף 45, בחיפה, נטל הנאשם ווסט מעור בשווי 30 ש"ח והכניסו לתחתוניו במטרה לשלול אותו שלילת קבע מבעלת החנות.

כמו כן נטען כי -

"הנאשם נעצר על ידי בלשי המשטרה בתאריך 5.5.04 בסמוך לשעה 12:00 או במועד מאוחר יותר באותו היום. הוא אמר לבלשים כי הוא רוצה לרצוח אנשים והוא אמר לבלשים כי הוא מוכן לרצות בגין כך עונש מאסר של 50 שנה, כל זאת בכוונה להפחיד את הבלשים".

בגין האמור לעיל, מיוחסות למשיב עבירות לפי סעיפים 383+384 ו- 192 לחוק העונשין התשל"ז 1977 - גניבה ואיומים.

ב"כ המבקשת, בטיעוניה בכתב ובעל פה, טענה כי יש בידיה ראיות לכאורה כנדרש להוכחת אשמתו של המשיב, ובין היתר, הפנתה לזיהוי המשיב ע"י עד ראיה עבדאלרחמאן אלמקיד כמי שהיה סמוך לאזור השוד, זמן קצר לפני השוד והבחין במשיב נמלט מהמקום, כשבאמתחתו תיקה של הקשישה.

עדותו של נהג מונית אשר הסיע את העד אלמקיד ואשר לו סיפר אלמקיד "באופן מיידי" כי זיהה את המשיב.

מזכרו של חוקר המשטרה ולפיו ניתן לזהות אדם מהמקום בו זיהה העד אלמקיד את המשיב.

באשר לאישום השני, הפנתה ב"כ המבקשת לדוחות פעולה של בלשי המשטרה אשר עצרו את המשיב יומיים לאחר השוד, כשהוא גונב ווסט מחנות בגדים.

עוד טענה ב"כ המבקשת כי בנסיבות אלה של ביצוע עבירת שוד כלפי קשישה בת 91 ופציעתה, קיים חשש שאם המשיב ישוחרר, יסכן את בטחון הציבור.

זאת ועוד, הפנתה ב"כ המבקשת ל- 22 הרשעותיו הקודמות של המשיב במגוון עבירות, בכלל זה עבירות רכוש, סמים, בריחה ממשמורת חוקית, שוד מזויין, החזקת שטר כסף מזוייף, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העובדה כי ריצה בעבר, מספר תקופות של עונש מאסר בפועל ותלוי ועומד נגדו עונש מאסר בר הפעלה של 8 חודשים.

לפיכך, ביקשה ב"כ המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים, ושללה את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

ב"כ המשיב, בטיעוניו, חלק על קיומן של ראיות לכאורה, טען כי בפנינו "ראיה נסיבתית יחידה הקיימת בתיק" אשר "אינה בעוצמה המספקת למעצר המשיב עד לתום ההליכים".