החלטה בתיק בש 1584/08

1.         ערר על החלטת בית משפט שלום (תעבורה) נצרת  (כב' השופט חנא סבאג), (להלן - בית משפט קמא) שניתנה ביום 21/09/08, במסגרת בפ"מ 08-09-1475.

2.         לטענת העוררת ביום 29/08/08 בסמוך לשעה 00:45 בכביש 90 סמוך לצומת מגדל (להלן - הכביש), נהג המשיב ברכב פרטי תוצרת פורד מ.ר. 7091651 (להלן - הרכב), בהיותו שיכור ותחת השפעת אלכוהול בריכוז של 580 Mg/I העולה על המידה המותרת הקבועה בחוק. בנסיבות המתוארות לעיל, נדף מפיו של המשיב ריח חזק של אלכוהול והוא התנדנד בהליכתו.

3.         בעקבות זאת נפסל רישיון הנהיגה וגם רישיון הרכב של המשיב על ידי קצין משטרה (להלן - קצין המשטרה), לתקופה של 30 יום (להלן - הפסילה). המשיב פנה לבית משפט קמא בבקשה לביטול הפסילה.

4.         בית משפט קמא, בהחלטתו נשוא הערר, החליט לבטל את הפסילה וקבע כי קצין המשטרה לא שקל את עברו התעבורתי של המבקש, ומכאן שהחלטתו אינה נופלת בגדר מתחם הסבירות, אינה סבירה ואינה יכולה להמשיך ולעמוד. בהחלטתו כתב בית משפט קמא:

"שקלתי אם לא ראוי להחזיר את ההחלטה לקצין הפוסל על מנת להחליט פעם נוספת באותו עניין, לאחר שיבחן גם את עברו של המבקש, אולם לאור הזמן שחלף ולאור העובדה שנותרו 8 ימי פסילה ואיסור שימוש בלבד ובעיקר גם לאור העובדה שעברו של המבקש אינו מכביד כלל בהתחשב במשך הנהיגה ובסוג העבירות, החלטתי שאין מקום לעשות כן ואני מורה על ביטול החלטת קצין המשטרה, הן בעניין רשיון הנהיגה והן בעניין השבתת הרכב".

5.         ב"כ העוררת טען כי טעה בית משפט קמא כאשר לא בחן ולא ייחס משקל לחומרת העבירה  ולחומרת הנסיבות, שכן נהיגה בזמן שכרות הנה עבירה אשר מבצעה מסכן את שלום הציבור ואי התרחשות תאונה עם נהג שכזה הנה עניין הנתון רק למזל וליד הגורל. עוד טעה בית משפט קמא בהחליטו לבטל הפסילה חרף העובדה כי לחובתו של המשיב 15 עבירות תעבורה כאשר הוא נוהג משנת 1981. החלטת בית משפט קמא סותרת את עקרון הבטלות היחסית שמשמעותו היא כאשר יש פגם, או פסול בהחלטה מינהלית, ביטולה אינו יעיל מבחינה מעשית או שנזקו רב על תועלתו, לא תבוטל ההחלטה. החלטתו של בית משפט קמא אף סותרת את החלטת בית משפט זה מיום 11/09/08 בערר 1534/08.

6.         ב"כ המשיב ביקש לאבחן המקרה הנדון מנסיבות המקרה של ערר 1534/08. לדבריו, שם דובר בנהג מסוכן. בית משפט קמא קבע כאן כי עברו של המשיב אינו מכביד, כמו כן, המשיב נוהג שנים רבות יותר מהמשיב בערר 1534/08. כמו כן נסיבות ביצוע העבירה בערר הנ"ל חמורות בהרבה מנסיבות המקרה שלפנינו. כמו כן, בנדון מדובר הן בפסילות רישיון הנהיגה של המשיב והן על השבתת רכבו. על כן ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערר ולהשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.

7.         לאחר ששמעתי את הבקשה החלטתי כי דין הערר להתקבל, ככל שהדבר נוגע לרישון הנהיגה של המשיב, מן הנימוקים האלה:

            א.         סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע כדלקמן:

"48. מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה, או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור."

לאור הוראות הסעיף הנ"ל, גם אם בית משפט קמא סבר כי קצין המשטרה לא שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, עדיין אין זה אומר כי רק עקב שיקול זה היה מקום לבטל את פסילת רישיון הנהיגה. על בית משפט קמא היה להשתכנע כי ביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור. בית משפט קמא לא עשה כן ולא קבע כי הוא שוכנע כי ביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

משלא החליט בית משפט קמא להחזיר הענין לקצין משטרה, היה צריך בעצמו לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים, אילו עשה כן, היה היה צריך להגיע למסקנה שאין מקום להתערבות בהחלטת קצין המשטרה, ככל שהדבר נוגע לרשיון הנהיגה.

           ב.           ראשית, העבירה עצמה - נהיגה בשכרות - מעידה על מסוכנותו של המשיב לביטחון הציבור ונסיבות ביצוע העבירה אף מחזקות הנחה זו. המשיב נעצר באקראי התנדנד בהליכתו והדיף ריח חזק של אלכוהול. ב"כ המשיב טען שיש לאבחן את נסיבות המקרה הנדון מנסיבות המקרה בערר 1534/08. נכון הדבר שבמקרה ההוא לא ציית המשיב להוראות השוטרים ואף נמלט מהם, אולם יש גם להתייחס למידת האלכוהול שנמצאה בדמם של שני המשיבים. מידת האלכוהול שנמצאה בדמו של המשיב בערר 1534/08 הייתה 405 Mg/I לעומת המשיב שלפנינו שמידת האלכוהול שנמצאה בדמו הייתה 580 Mg/I, שהנה גבוהה בהרבה מזו של המשיב בערר 1534/08.

ג .          שנית, עיון בהרשעות הקודמות של המשיב מעלה כי לחובתו 15 הרשעות קודמות שחלקן אף חמורות: אי ציות לתמרור (מספר מקרים), נהיגה ללא חגורת בטיחות (מספר מקרים), נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה כשרשיון הרכב פקע (מספר מקרים) ועוד.

ד .         עם כל הכבוד, דעתי בעניין זה שונה מדעת בית משפט קמא ואני סבור שמי שנוהג בזמן שכרות, ויש לו 15 הרשעות קודמות, מהווה סכנה חמורה. לא אגזים אם אקבע כי נהיגה בזמן שכרות הינה אחת מעבירות התעבורה החמורות ומבצעה מהווה סכנה חמורה גם לעצמו, גם לשאר הנוסעים בכביש ואולי גם להולכי רגל, שאפילו הולכים על המדרכה, שכן כבר היו דברים מעולם. אי התרחשות תאונה עם נהג שכזה היא עניין הנתון ליד הגורל או המקרה, בלבד.

ה .         החלטת בית משפט זה בערר 1534/08, הובאה לידיעתו של בית משפט קמא. למרבה הצער בית משפט קמא התעלם ממנו,

לא מובן מדוע בית משפט קמא, על אף שכתב בהחלטתו שהיסס באם להשיב את התיק לקצין המשטרה על מנת שישקול את מכלול השיקולים, כולל עברו התעבורתי של המשיב, לא טרח בסופו של יום, לעשות כן ובמקום זאת החליט כי לאור עברו התעבורתי ה"לא מכביד" (כדברי בית משפט קמא) של המשיב, לבטל את החלטת קצין המשטרה ולהשיב את רשיון הנהיגה ורשיון הרכב למשיב.

8.         לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערר ומבטל את החלטת בית משפט קמא ככל שהדבר נוגע לרשיון הנהיגה. מכיוון שציוויתי בהחלטתי ביום 25/09/08 על המשיב להפקיד רישיונו לאלתר, החלטה זו תעמוד על כנה.