החלטה בתיק בש 1442/06

בפניי בקשה להחזרת תפוס.

התפוס הינו שני מחשבים שנתפסו מידי המבקשים ע"י המשיבה.

המבקש 2 נחקר ע"י המשיבה בחשד לעבירות כנגד המוסר ואילו מבקשת 1 הינה בת זוגו.

לטענת המבקשים, המחשבים דרושים להם באופן מיידי לצורך עבודתם ולדעת המבקשים ניתן להעתיק את חומר החקירה הדרוש מהדיסקים הקשיחים של המחשבים. חומר החקירה המועתק ישאר בידי המשיבה והמחשבים יוחזרו לחזקתם.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לדעתה רשאים המבקשים להעתיק את החומר הנחוץ להם מן הדיסקים הקשיחים ואילו המקוריים ישארו בחזקתה.

הפועל היוצא מתגובת המשיבה הוא כי על המבקשים לרכוש מחשב או מחשבים חדשים, על מנת להרכיב בהם את הדיסקים הקשיחים עליהם יועתק החומר שבחזקת המשיבה.

ב"כ המבקשים טען כטענת לוואי כי על בימ"ש לבחון אם החדירה והחיפוש במחשבים נערכו כדין, דהיינו עפ"י צו שופט ולאחר שבחנתי את תיק החקירה נחה דעתי כי אכן ניתן צו והחדירה נעשתה כדין בהקשר זה.

הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט - 1969 (להלן: "הפקודה") עוסק בתפיסת חפצים.

סעיף 32 (ב1) לפקודה מורה בזו הלשון:

"נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד...... וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו...." בית המשפט רשאי להורות על הארכת התקופה האמורה, אולם זאת לא נתבקשתי עשות ע"י המשיבה.

הפקודה מפנה לענין מושגי המחשב לחוק המחשבים תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המחשבים")

האחרון מגדיר "חומר מחשב" - כתוכנה או מידע. ואילו "מחשב" הינו מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אוטומטי של נתונים וציודו ההיקפי .

המשיבה לא חלקה בפניי על היות הראיות הנדרשות לה "חומר מחשב" כהגדרתו לעיל ולא נטענה טענה על פיה המחשב דרוש למשיבה לצורך חילוטו או הגשתו עצמו כראיה לבית המשפט.

עיקר התנגדותה של המשיבה נעוץ בכלל הראייתי בדבר "הראיה הטובה ביותר" והוכחת חומר המחשב בהליך המשפטי העתידי באמצעות המחשב המקורי.

במהלך הדיון הצהיר ב"כ המבקשים כי היה ויוגשו ראיות במהלך המשפט לכשיתנהל , באם יתנהל לא תהיה טענה מצד ההגנה, דהיינו המבקש 2 , בנוגע לאי עמידה בנטל הראיה ביחס לכלל המדובר.

לאחר עיון בתיק החקירה, בבקשה ובטיעוני הצדדים, דומני כי דין הבקשה להתקבל.

המחשבים הינם קניינם של המשיבים והראיות הגלומות בהם ניתנות להעתקה. המשיבה עפ"י הנראה בתיק החקירה עסקה בהעתקת הראיות הנ"ל ואין לה עוד צורך ממשי בהחזקת המחשבים עצמם.

החשש המקנן בקרבה נעוץ בפגיעה מצד המבקשים בחומר הראיות המקורי אם במזיד ואם בתום לב.

באיזון שבין האינטרסים הנוגדים כפי שבאים לביטוי בבקשה זו, נתנה פסיקת בית משפט העליון את העדיפות לשמירה על זכותו החוקתית של אדם לקניינו.