החלטה בתיק בש 116/05

1.         המדובר בערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת כרמלה רוטפלד - האפט) בב"ש 2636/05 מיום 26/05/05, על פיה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.         העורר הועמד לדין בבית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 2474/05 בגין עבירות של החזקת סם מסוכן (מספר מקרים) וכן הדחת קטין לסמים מסוכנים.

3.         בכתב האישום נטען, כי המתלוננות הינן שתי קטינות (ילידות 1990), בינן ובין העורר שוררת היכרות מוקדמת. המתלוננות נפגשו עם העורר מספר פעמים בחדשים הקודמים לאירוע נשוא כתב האישום בחברת קטינה אחרת, ואחת המתלוננות השתמשה בסמים מסוג חשיש, מרחואנה ו- MIDMA אותם קיבלה מהעורר. בתאריך 08/04/05 יצרה אחת המתלוננות קשר עם העורר וביקשה ממנו להביא סמים. העורר הגיע למקום והביא עמו סם מסוכן מסוג חשיש, טבליות MIDMA וכן וודקה, לאחר שחתך העורר חתיכת שיש הניחה על נייר כסף וחימם אותה, לאחר מכן ערבב את הסם עם טבק וגלגל את התערובת לסיגריה אותה נתן לאחת המתלוננות שעישנה אותה. כמו כן נתן לה טבליית MIDMA אותה פורר לתוך כוס משקה. זמן מה לאחר שנטלו המתלוננות את הסמים מן העורר וכתוצאה מכך התחילו להשתולל. אחת המתלוננות יצאה מן הבית, הלמה בנערה שנקרתה בדרכה. בהמשך נכנסה לרכב שעמד בסמוך לבית, הכתה וסטרה לנערות שישבו במושב האחורי ברכב וכן בעטה בחוזקה בשמשתו הקדמית של הרכב עד ואף מראית הרכב נשברו. לאחר שיצאה מן הרכב הכתה נערה נוספת, לאחר מכן נטלו המתלוננות סכינים והחלו לחתוך זו את זו ואת עצמן, לאחר מכן עלו למרפסת הבית כשהן מעורטלות חלקית מבגדיהן ואיימו לקפוץ מטה אם השוטרים שהוזעקו למקום יתקרבו למקום.

4.         עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום בחן את הראיות, ולאחר מכן קבע כי באופן עקרוני אין כל מקום לחלופת מעצר, לכן הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

5.         העורר הן בטיעוניו בפניי והן בהודעת הערר העלה טענה אחת ויחידה והיא, שבית משפט קמא שגה עת שלא דן בחלופת מעצר.

6.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בהחלטת בית משפט קמא, נחה דעתי כי דינו של הערר להידחות ואלה נימוקיי:

            א.          עיון בהחלטת בית משפט קמא מלמד, כי לאחר שבית המשפט בחן את חומר הראיות וקבע כי ישנן ראיות לכאורה שיש בהן כדי להביא בסופו של ההליך להרשעת העורר בעבירות המיוחסות, הוא בחן באופן עקרוני אם יש מקום להורות על חלופת מעצר, והגיע למסקנה כי בנסיבות העניין אין כל מקום להורות על חלופת מעצר, ומשהגיע למסקנה זו הוא נמנע מלבחון חלופה קונקרטית כלשהי.

            הנני שותף לדעתו של בית משפט קמא. נסיבות המקרה מצביעות על כך, כי לעורר הרשעות קודמות בעבירות סמים ובעבירות של שיבוש מהלכי משפט, כמו כן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 9 חודשים שהינו חב הפעלה. לעורר ניתנו מספר הזדמנויות, והמאסר על תנאי הנ"ל הוארך פעמיים (ראה תיקים פליליים 3135/00, 3717/03, 3583/04 של בית משפט השלום בנצרת). בנוסף העורר ביצע את העבירות המיוחסות כאשר היה תחת פיקוח של שירות המבחן שהוטל עליו בתיק פלילי 3583/04 הנ"ל. גם נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות חמורות ביותר. העורר סיפק מספר פעמים למתלוננות סמים קשים תוך שהוא מודע לעובדת היותן קטינות. יתירה מזו, קיימות ראיות לכאורה המצביעות על כך כי העורר באמצעות בנו ניסה להשפיע על אחת המתלוננות. מכלול הראיות לעיל, מצביעות באופן חד משמעי כי בנסיבות העניין אין כל מקום להורות על חלופת מעצר.

ב.          הנני מסכים לדעתה של ב"כ המשיבה כי בבוא בית המשפט לבחון את חלופת המעצר, הוא קודם בוחן אם באופן עקרוני יש מקום להורות על שחרור בחלופת מעצר היה ויגיע לתשובה חיובית, אזי ניגש לבחון את החלופה הקונקרטית של המקרה בפניו, אולם אם הגיע לתשובה שלילית, אזי אין כל מקום לבחון את החלופה הקונקרטית, וכך נעשה במקרה שלפנינו כאשר בית המשפט בחן באופן עקרוני את חלופת המעצר וקבע כי לא ניתן לשחרר את העורר בחלופת מעצר, לכן לא היה כל מקום לבחון את החלופה הקונקרטית.

7.         אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הערר.

ניתנה היום כ"ה בתמוז, תשס"ה (1 באוגוסט 2005) במעמד הצדדים.

000116/05בש 054 ערין בראנסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: