החלטה בתיק בש 1143/06

זוהי בקשה בהתאם לסעיף 58(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו- 1966, בה עותרת המבקשת להאריך ב-120 יום נוספים את תקופת הערבויות שהושתו על המשיב על ידי בית המשפט מתוקף החלטה מיום 18.12.05.

למען הבנת הדברים ופישוטם מן הראוי להביא העובדות הרלבנטיות.

בחודש יוני 2005 פתחה  הרשות לניירות ערך בחקירה פלילית נגד המשיב ואחרים בחשדות לביצוע עבירות לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה. המשיב נעצר לחקירה וביום 21.6.05, שוחרר על ידי בית המשפט בערובה ובתנאים מגבילים, שכללו ערבות בנקאית, אסור יציאה מהארץ, איסור שיבוש הליכים, חובת התייצבות במשטרה, ואיסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים.

בעקבות מידע חדש שהתגלה במהלך החקירה פנתה המבקשת לבית המשפט במספר בקשות לשנות את תנאי השחרור, באופן שצו עיכוב היציאה מהארץ המוטל על המשיב יוארך לתקופה כוללת של 180 יום.

בדיון מיום 30.6.05 האריך בית המשפט את צו עיכוב היציאה מהארץ עד ליום 30.7.06. בהמשך, הוארך צו עיכוב היציאה לתקופה כוללת של 180 יום עד ליום 18.12.06.

בעקבות ערעור המשיב לבית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע ליציאה מהארץ. בית המשפט האריך את תוקף הערבויות והתנאים המגבילים לתקופה של 60 ימים נוספים, דהיינו, עד ליום 16.2.06. 

עתה עותרת המבקשת להארכה נוספת של תקופת הערובה ותנאיה, בנימוק כי החקירה רבת ההיקף והמורכבת טרם הסתיימה, וקיימות עדיין פעולות חקירה הצריכות להשלמת התיק. כובד החשדות נגד המשיב מקים, לטעמה, את החשש כי פקיעת הערבויות שמשמעותן התרת כול המגבלות, ובעיקר התרת יציאתו לחו"ל לכול יעד שיחפוץ, מקימה חשש לשיבוש הליכי חקירה ומשפט והימלטותו מאימת הדין.

לתימוכין נימוקי הבקשה, הגיש ב"כ המבקשת מסמך המפרט את ההתפתחויות שחלו בחקירה מאז ההארכה הקודמת, ובכלל זה, פעולות החקירה שבוצעו ואלה העתידות להתבצע (בימש/1).

לדעת ב"כ המבקשת המשיב עלול להגיע לזירת העבירה בבריטניה, ומאחר ובחר לממש את זכות השתיקה ינסה לתאם גרסאות עם העדים, להעלים מסמכים או לחזור לארץ עם גרסה בלתי ניתנת להפרכה. בהתאם למידע שנמצא ברשות המשיבה, אדם המעוניין להיכנס לתחומי בריטניה דרך המדינות החברות בהסכם "שנגן", לא תתועד כניסתו במערכת ביקורות הגבולות של המדינה. כמו כן, אין ביטחון שדרכונו יוחתם.

ב"כ המשיב הביעה התנגדות לבקשה בטענה שעד עתה עמד המשיב בתנאי השחרור, ככתבם וכלשונם, ולא נעשה כל ניסיון שיבוש מצידו. עוד נטען, כי למרות חלוף ארבעה חודשים וחצי מאז הוטלה על המשיב המגבלה של עיכוב יציאה מהארץ, עדיין לא נשלחה הבקשה בעניין חיקור הדין לאנגליה.

עיון במסמך שהוגש לעיוני (בימש/1) מלמד, כי המדינה אכן עושה מאמצים נכבדים על מנת לזרז את החקירה, על כול רכיביה, לרבות חיקור הדין בבריטניה. המדובר בחקירה מסועפת המתייחסת מעורבים רבים ולמספר חברות, פרטיות ואחרות, והפעילות מורכבת. חיקור הדין, שהינו פרוצדורה העורכת זמן רב, מחייב הערכות בהתאם, ובעניין זה לא שקטו רשויות החקירה והפרקליטות על שמריהן, ועשו מאמץ לזירוז חיקור הדין. הטיפול מצוי בשלב מתקדם ביותר, וניתן יהיה לסיימו עד סוף חודש יוני, ולאחר מכן לוותר על המגבלה המוטלת על חופש תנועתו של המשיב.

אומנם, נכון שיש בעיכוב יציאה מן הארץ כדי להגביל חירותו של אדם ויש להשתמש בסנקציה זו במשורה ועם זאת, לא ניתן להתעלם גם מצורכי החקירה ומן החשש לשיבוש הליכים מצד המשיב. 

לאחר שנעשה האיזון הראוי בין צורכי החקירה לבין חירותו של המשיב, אני סבורה שקם הבסיס לקבל את הבקשה ולהאריך את תנאי הערובה.

כאמור, ב"כ המשיב טענה, בין היתר, להעדר חשש מבוסס לשיבוש הליכי חקירה. בעניין זה, אני חוזרת ומפנה לבש"פ 1986/94, מדינת ישראל נ' עמר, פד"י מח(3) 133, שם נאמר מפי כב' השופט חשין: "אין להטיל על המדינה נטל מיוחד להוכיח חשש לשיבוש הליכי משפט...ורשאית התביעה לסמוך טיעוניה לעבירה גופה ולנסיבותיה הכלליות; וכשם שאותה עבירה ואותן נסיבות כלליות יפות הן למעצר גופו, כך יפות הן לעניין עיכוב יציאה מן הארץ" (ראה סעיף 11 לפסק דין).

דומני, כי ניתן לגזור גזירה שווה בענייננו בשינויים המתחייבים. במקרה הנוכחי, החשש לשיבוש נובע מטיב העבירות וממהות החקירה המעלה מעורבותם של אנשים נוספים בפרשה אשר נמצאים בבריטניה. אופי העבירות די היה בו כדי להקים חשש זה, קל וחומר, כאשר נמצא לכך ביסוס.

יתר על כן ובכך עיקרו של דבר. בחינת חומר החקירה שהצטבר בתיק החקירה מעלה כי המבקשת לא שקטה על שמריה והתקדמה בחקירתה. החשדות נגד המשיב התעצמו, אומנם לא ברמה שניתן לבסס עליהן כתב אישום, אך ודאי ברמה המצדיקה את המשך החקירה, ופועל יוצא,        את הותרת תנאי השחרור בעינם. במצב דברים זה, כובד הערבויות עומד ביחס ישיר לכובד החשדות.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על הארכת  תקופת השחרור בערובה שהוטלה על המשיב ואת תנאיה  למשך 120 יום מהיום.

המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ג בניסן, תשס"ו (11 באפריל 2006) בלשכתי