החלטה בתיק בש 1039/06

1.         בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב ע"פ סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות  אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996, (להלן "חוק המעצרים"). כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי ס' 186 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2.         על פי עובדות כתב האישום ביום 2.1.06 נמצא הנאשם מחזיק "סכין מתקבעת" מבלי שהוכיח כי הוא מחזיקה למטרה כשרה.

3.         המבקשת מבססת בקשתה על מסוכנותו של המשיב לאור עברו הפלילי, דבריו כי בכוונתו לעשות שימוש בסכין לצורך הגנה עצמית ובשל תופעת "תת תרבות הסכין" שיש להלחם בה.

4.         ב"כ המשיב לא חלק על קיום ראיות לכאורה, אלא טען טענות מקדמיות לעצם ביצוע העבירה ולהעדר עילת מעצר.

5.         לאחר ניתוח טענות הצדדים, עדיפה בעיניי עמדת הסניגור. יישום עובדות המקרה כפי שפורטו בתיק החקירה על פי המצב המשפטי כמתואר בסעיף העבירה המיוחסת למשיב מעורר תהיה באשר לסיכוי ההרשעה של המשיב בעבירה המיוחסת לו ומכאן שמתבקש הצורך לצמצם הפגיעה בחירותו. אזכיר הכלל שנקבע למשל ע"י כב' הש' ג'ובראן בבש"פ 6955/05 אחמד לולחי נ' מדינת ישראל תק-על 2004(3), 3458 ,עמ' 3460"אכן, יש בידי המשיבה ראיות לכאורה נגד העורר, אך עוצמת ראיות אלה אינה מספיקה למעצר. הפועל היוצא מכך הוא, כי יש להעדיף חלופת מעצר הולמת בעניינו של העורר אותה יש לשקול בכל מקרה כמצוות המחוקק. אחד השיקולים המנחים להורות על חלופת מעצר הוא, היעדר עוצמה מספקת הראיות הלכאוריות כדי להצדיק מעצר בפועל, שאז ניתן להסתפק בחלופת מעצר. (ראו בש"פ 1918/01 מדינת ישראל נ' פלוני, (לא פורסם) וכן בש"פ 8320/00 אשבל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)".

6.         צודק הסניגור כי בעבירה כגון זו מן הראוי כי תהא חוות דעת מומחה באשר לטיבו של הכלי שנתפס בידי המשיב. כך למשל הצביע הסנגור על פגם במנגנון הקפיצי של אותו כלי שאינו הופך אותו בהכרח לסכין שלהבה קבוע ואזכיר שלפי הגדרת אולר בסעיף 184 לחוק העונשין הרי שסכין מתקפלת "שלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע" היא אולר. המאשימה מכנה הסכין בכתב האישום כ"סכין מתקבעת" אלא שראיה זו יש להוכיח ולא מצאתי בתיק החקירה ראיה לכאורה התומכת בטענה זו.

7.         אם לכך אוסיף כי לא מדובר במקרה בו המשיב עשה שימוש בכלי למטרה כלשהו וגם אם הוא כינה את הכלי "סכין" וראה בכלי סכין, בשלב זה של ראיות לכאורה די במכלול הראיות כדי לא לסתור את טענת הסניגור כי המטרה לשמה הוחזק הסכין הינה מטרה כשרה.

8.         אמנם עברו הפלילי של המשיב יוצר רושם של מסוכנות אך המעצר אינו מהווה מקדמה על חשבון העונש והמשיב זכאי להנות מחזקת החפות העומדת לו בשלב זה.

9.         הפתרון הראוי של הבעייתיות המשפטית כפי שעולה מתיק החקירה מול עברו המכביד של המשיב הינו שחרור בתנאים מגבילים. האיזון הנכון במקרה זה הינו חלופת המעצר שהציע הסניגור באחת מהטענות החלופיות, דהיינו שהייה בשעות הערב והלילה בבית חברתו ובפקוחה של הגב' ילנה ציבוטרו.

10.        אשר על כן הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים המגבילים הבאים:

א.   עד לתום ההליכים בת.פ. 1009/06 של בית המשפט השלום בחיפה ישהה המשיב כל יום

בשעות הערב והלילה מהשעה 18:00 ועד לשעה 7:00 בבוקר בבית הגב' ילנה צ'בוטרו ת.ז.

319164729 אשר בשד' גושן 47 ק. מוצקין.

       ב.  המשיב והגב' ציבוטרו יחתמו על התחייבות בסך 2,500 ש"ח כל אחד להבטחת קיום

התנאים הנ"ל.

ניתנה היום ו' בטבת, תשס"ו (6 בינואר 2006) במעמד הצדדים.

                                                                                _________________

אליקים אברהם, שופט

עו"ד אסס: