החלטה בתיק ברע 827/06

1.         בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' השופט ש' לבנוני מיום 24.10.2006 בה החליט שלא ליתן צו זמני במעמד צד אחד, והורה על העברת הבקשה שהגישה המבקשת לתגובת המשיב תוך 10 ימים.

2.         עיקרי הדברים הובאו במסגרת החלטתי מיום 29.10.2006 בבש"א 14128/06, בה הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב הליכי הפינוי שנוקט הבנק נגד המבקשת, עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור. לפיכך אמנע מחזרה מיותרת על הדברים.

3.         בדיון שנערך בפניי ביום 5.12.2006 הוברר כי טרם ניתנה הכרעה בבקשותיה של המבקשת לקבלת פטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון (בש"א 14127/06, בש"א 14129/06). הצדדים הסכימו כי הדיון בבקשת רשות הערעור לא יידחה, וההחלטה בבקשות אלו תינתן במאוחד עם ההחלטה בבקשת רשות הערעור לגופה.

4.         בבקשה לפטור מתשלום אגרה וכן לפטור מהפקדת עירבון, על המבקש לשכנע כי ידו אינה משגת לשלם את האגרה או להפקיד את העירבון וכן לשכנע בדבר סיכויי הצלחתו בבקשת רשות הערעור או הערעור.

5.         לעניין מצבה הכלכלי של המבקשת די בכך שהוצגה תעודה מלשכת הסיוע המשפטי (ראה תקנה 13(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ה-1987).

6.         לעניין סיכויי הבקשה, הרי כפי שיפורט להלן, סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה ולו גם באופן חלקי, ועל כן המסקנה המתחייבת הינה כי יש מקום לפטור את המבקשת הן מהפקדת עירבון והן מתשלום האגרה.

7.         כפי שציינתי בהחלטתי בבש"א 14118/06, 14120/06, 14128/06, מיום 29.10.2006, החלטת בית המשפט מיום 24.10.2006 הייתה בעייתית. באותה החלטה ציינתי:

החלטת השופט לבנוני מיום 24.10.2006 יצרה למעשה מצב שבו אין טעם להמשך ההליכים בפני השופט לבנוני, שכן אם לא היה ניתן צו לעיכוב ההליכים, הבנק היה מפנה את הדירה ונוקט הליכים למכירתה. כאשר מוגשת בפני בית המשפט בקשה לצו דחוף, יכול בית המשפט לקבל את הבקשה במעמד צד אחד עד להכרעה במעמד שני הצדדים, ולאחר קבלת תגובה (תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) בית המשפט יכול גם לדחות את הבקשה על אתר. הדרך שנקט בית משפט קמא לא הייתה, בנסיבות המקרה, מתאימה, שכן קבלת תגובה של המשיב לאחר 10 ימים משמעה כי הבקשה נדחית, שהרי כבר בטרם חלוף התקופה למתן תגובה יכול היה הבנק להשלים את הליכי הפינוי. ראוי היה שבית המשפט יביע עמדתו, בין לקבלת הבקשה על אתר, ובין לדחייתה, או שהיה קובע צו ארעי עד למתן החלטה בבקשה לגופה.

            הואיל ובית המשפט לא דן בבקשה לגופה והמתין לקבלת תגובה, היה מקום שבנסיבות שכאלו יעכב את ההליכים ולו גם בכפוף לתנאים מתאימים.

8.         המבקשת מעלה גם טענות רבות נגד החלטת בית המשפט מיום 24.6.2006, שבה התנה את מתן צו המניעה בהפקדת עירבון בסך נוסף של 40,000 ש"ח, כלומר סך כולל של 50,000 ש"ח. למבקשת טענות שונות לעניין החיוב; חלקן של הטענות כלל לא נזכרו בכתב התביעה ובבקשה המקורית, חלקן טענות המבוססות על מידע עדכני שהגיע למבקשת.

9.         טענות אלו יש להביא בפני בית משפט קמא במסגרת בקשה מתאימה. ייתכן שיש גם צורך לבקש תיקון כתבי הטענות כדי שהטענות יפורטו כראוי בפני בית המשפט.

            כידוע, החלטה בבקשת ביניים אינה מונעת הגשת בקשה חדשה הנסמכת על עובדות וטענות שלא היו בפני המבקש בעת בקשתו המקורית (ראה זוסמן, סדרי הדין האזרחי- מהדורה שביעית- עמ' 578 והאסמכתאות בה"ש 10 שם). אם המבקשת מעוניינת להביא ראיות וטענות חדשות כאלו, עליה להביאן בבקשה מתאימה, שכן הליך בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 24.10.2006 אינו הליך מתאים להוספת טענות וראיות, ואף אינו הליך המתאים להגשת בקשת רשות ערעור על החלטותו הקודמת של בית משפט קמא.

10.        אשר על כן הנני מקבל את הבקשה במובן זה שהדיון מוחזר לבית משפט קמא, והוא ישקול את בקשתה המחודשת של המבקשת לצו זמני (כפי שהוגשה בבש"א 16334/06) לאחר שהמשיב ימסור תגובתו המפורטת לבקשה.

11.        עד מתן החלטת בית משפט קמא יעמוד בתוקפו הצו הארעי כפי שניתן בתיק זה ביום 2510.2006. ושתוקפו הוארך בהחלטתי מיום 29.10.2006 (בש"א 14128/06).

12.        בנסיבות העניין אין מקום ליתן צו להוצאות למי מהצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז בטבת, תשס"ז (17 בינואר 2007), בהיעדר הצדדים.