החלטה בתיק ברע 795/05

1.      בפני שתי בקשות לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה ונציג הציבור מר אברהם דלומי; דמ 2457/04; דמ 5458/04), אשר קיבל באופן חלקי את תביעתה של המבקשת בבר"ע 795/05 (להלן - המבקשת) כנגד המשיב בבר"ע 795/05 (להלן - המשיב) לתשלום זכויות המגיעות לה בגין עבודתה אצל המשיב.

2.      המבקשת עבדה כמוכרת בדוכן תכשיטים שהפעיל המשיב בקניון גירון באשקלון. בבית הדין האזורי הגישה המבקשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה. לאור הגרסאות הסותרות שנטענו בפני בית הדין האזורי באשר לתקופת ההעסקה, ונסיבות סיומה, קבע בית הדין האזורי כך: "המחלוקת בענייננו היא מחלוקת עובדתית, בשאלה של מהימנות. במחלוקת זו ומהתרשמותנו מעדויות העדים בפנינו, עדיפה בענינו גרסת התובעת [היא המבקשת]". כאמור, לאור התרשמותו, קבע בית הדין האזורי, כי טענת הפיטורים של המבקשת מקובלת עליו. לפיכך, קבע כי המבקשת זכאית לפיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה. טענתו של המשיב בעניין זה, כי במהלך תקופת העבודה היה נתק של חודשיים, אשר נבע מהתפטרותה של המבקשת לא העלתה ולא הורידה, שכן תקופת הנתק לא עלתה על 3 חודשים, לצורך קביעת הזכאות לפיצויי פיטורים.

אשר לזכותה של המבקשת לדמי הודעה מוקדמת, ציין בית הדין האזורי, כי משלא נתבעו דמי הודעת מוקדמת, גם לא בכתב התביעה המתוקן, אלא לראשונה בסיכומים, אין מקום לפסוק לזכותה את סעד זה.

תביעתה של המבקשת לדמי הבראה נדחתה, לאחר שנמצא, כי אלו שולמו לה במלואם. כמו כן, פסק בית הדין האזורי למבקשת הפרשי פדיון חופשה. משלא השכיל המשיב להוכיח, כי נשארו ברשות המבקשת תכשיטים לאחר סיום העבודה, ולא הצביע על ערכם, נדחתה טענתו לקיזוז.

3.      בפני שתיים אלו: בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת כנגד קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה לא תבעה דמי הודעה מוקדמת, ומשכך לא נפסקו לטובתה; וכן בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, כפי שהתבססו על התרשמותו ממהימנות העדים, ועל קביעותיו המשפטיות הנובעות מקביעות אלו.

4.      לאחר שעיינתי בבקשת המשיב, על נספחיה ובפסק הדין האזורי, אני מחליטה שלא ליתן רשות ערעור. זאת, מבלי לבקש את תגובת המבקשת, בהתאם תקנה 85 (ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.

5.      בבקשתו, חולק המשיב על קביעותיו של בית הדין קמא בעניין מהימנותה של המבקשת, וכנגד הקביעה, כי זו פוטרה מעבודתה; כי היא זכאית לפדיון ימי חופשה; וכנגד דחיית טענת הקיזוז של המשיב בנוגע לתכשיטים שנשארו, לטענתו, ברשותה. כמו כן, מבקש המשיב להציג בפני בית דין זה תמליל הקלטה, שלא היתה בפני בית הדין האזורי, ומבקש הוא גם את עיכוב ביצועו של פסק הדין, עד לתום הדיון בערעור, ככל שתינתן רשות.

6.      כלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות שהיו בפניה.

בהליכי דיון מהיר, בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות. (ראה דב"ע נז/212-9 משה קוריאט - נירה שובל, מיום 27.04.98). בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום לחרוג מאותו כלל.

התרשמותו של בית הדין האזורי, כי להעדיף את גרסת המבקשת, קיבלה חיזוק מן העובדה, כי נכון לתקופת העבודה עבדה המבקשת בשתי עבודות במקביל, מטעמים כלכליים. לפיכך, לא סביר היה שתתפטר מיוזמתה. כמו כן, קבע בית הדין האזורי, כי אין זה סביר שהמבקשת תתוודה על כוונתה להתפטר בפני עובדת אחרת שהעידה בפניו, אשר המבקשת מסוכסכת איתה.

בנסיבות העניין, נחה דעתי, כי ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי ראויים להתאשר, משלא מצאתי סתירה בולטת לעין בחומר הראיות או טעות של ממש המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. ויודגש, לערכאת הערעור לא קיים היתרון שהיה לערכאה הדיונית להתרשמות בלתי אמצעית מן הראיות (דב"ע מט/23-0 המוסד לביטוח לאומי - הירשהורן, פד"ע כ 349, 352).

7.      אשר לבקשה לצרף את תמליל ההקלטה כראיה, דין בקשה זו להידחות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתיר הבאת ראיות נוספות, אלא במקרים נדירים, בהם לא ידע המבקש על דבר קיומה של הראיה, ולא היה בידו לגלותה אף בשקידה ראויה.

8.       לסיכום - בקשתו של המשיב למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

מעבר לנדרש, אציין כי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי יש להגיש, בהתאם לתקנות, לבית הדין שנתן את פסק הדין. רק במקום בו סירב בית הדין האזורי לעכב את ביצוע פסק הדין, רשאית ערכאת הערעור להיעתר לבקשה.

9.      אשר לבקשתה של המבקשת למתן רשות ערעור, טוענת המבקשת, כי בכתב תביעתה המתוקן ציינה, כי פוטרה בלא מתן הודעת מוקדמת, כמו גם בסיכומיה ובתצהירי עדות ראשית מטעמה. לפיכך, טעה בית הדין קמא שקבע, כי לא היתה תביעה לדמי הודעה מוקדמת.

כמו כן, מציינת המבקשת, כי בקשתה לתיקון טעות סופר בפסק דינו של בית הדין האזורי, בנוגע לתביעתה לדמי הודעה מוקדמת, נדחתה בהחלטה מיום 30.10.05.

10.  לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, על נספחיה, ובהחלטות בית הדין האזורי, אני מוצאת, כי הבקשה טעונה תגובה.

תגובת המשיב לבקשת רשות הערעור תוגש לבית הדין בשני עותקים, בתוך 21 יום מיום המצאת החלטה זו.

11.  בהגיע תגובת המשיב, או בחלוף המועד להגשתה, אדון בבקשת המבקשת לגופה.