החלטה בתיק ברע 786/05

1.       לפני בקשת רשות ערעור על החלטותיה של ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת פרושאור-אבגי סיגל) מתאריכים 4/4/05 ו-10/5/05, שבהן דחתה את בקשות המבקשים לבטל את הליכי מימוש המשכנתא או לעכבם.

רקע עובדתי ודיוני

2.       בתאריך 17/11/04 הגיש המשיב נגד חברת מצפה ארסוף בע"מ ("מצפה ארסוף") בקשה למימוש משכנתא. המדובר במגרש ששטחו 1,401 מ"ר, הרשום בלשכת רישום מקרקעין על שם מצפה ארסוף, אשר שועבד למשיב במשכנתא מדרגה ראשונה להבטחת חוב של המבקשות. בתאריך 16/1/05, לאחר המצאת אזהרה למצפה ארסוף, מונה כונס נכסים למימושה של המשכנתא. בתאריך 18/2/05 פורסמו בעיתונות מודעות מכירה של המגרש. בתאריך 29/3/05, לאחר ביצוע התמחרות בין מגישי ההצעות, אושר המכר ע"י ראש ההוצאה לפועל. יצוין, כי מהמסמכים עולה, כי מצפה ארסוף הוזמנה כדין גם להליכי ההתמחרות (נספח טז לתגובת המשיב).

3.       בתאריך 3/4/05, היינו, לאחר אישור המכר, הגישו המבקשות ללשכת ההוצאה לפועל בקשה "להתיר למבקשות להגיש התנגדות מנומקת לבקשה לאישור מכר שהוגשה בתיק דנא, וזאת בתוך 10 ימים", וכן "להורות על קיום דיון בבקשה לאישור המכר ובהתנגדות שתוגש, בטרם תינתן החלטה בבקשה לאישור מכר". בבקשה נטען, כי רק ביום 29/3/05 נודע למבקשות כי הוגשה בקשה לאישור המכר, כי למבקשות לא נמסרה הודעה אודות הליך ההתמחרות, וכי למבקשות טענות רבות בנוגע לבקשה לאישור המכר, אשר הן זקוקות לפרק זמן של כ-10 ימים על מנת להציגן.

          בהחלטתה מיום 4/4/05 החליטה ראש ההוצאה לפועל לדחות את הבקשה מהטעם, "כי היה למבקשות מספיק זמן להגיש תגובתן בתיק זה ובקשה לעיכוב הליכים, אך ככל הנראה השתהו המבקשות יתר על המידה, והגשת בקשה לעיכוב הליכים בשלב זה בו המכר אושר כבר, יש בה כדי לגרום נזק כמעט בלתי הפיך לזוכה, לרוכשת ולכונס, וזאת ללא הפקדת כל ערובה מטעם המבקשות...".

4.       בתאריך 10/5/05, היינו, למעלה מחודש ימים לאחר מכן, הגישו המבקשות ללשכת ההוצאה לפועל בקשה נוספת, שבה עתרו לביטולם של הליכי המכר. גם בקשה זו נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל, וזאת מאותם טעמים שבגינם נדחתה הבקשה הקודמת. הרשמת המלומדת הוסיפה וציינה בהחלטתה, כי "הדרך לתקוף החלטה שיפוטית הנה ע"י פניה לערכאת הערעור ולא ע"י הגשת בקשות חוזרות ונשנות".

5.       המבקשות לא השלימו עם החלטותיה של ראש ההוצאה לפועל והגישו את בקשת רשות הערעור שלפני. יצוין, כי בד בבד עם הגשת הבקשה הוגשה בקשה למתן סעד זמני בערעור. בקשה זו נדונה במעמד שני הצדדים בישיבה שהתקיימה ביום 22/5/05. עם תום הדיון הוסכם, כי החלטת בית המשפט תינתן לגוף בקשת רשות הערעור, וזאת על יסוד כל החומר שבתיק (עמ' 8 לפרוטוקול ישיבת 22/5/05).

טענות המבקשות

6.       טענתן העיקרית של המבקשות היא, כי הבעלים של המגרש הנו, למעשה, המבקשת מס' 1 ("המבקשת"), אשר רכשה את המגרש ממצפה ארסוף באמצעות נאמן. למשכנתא שנרשמה לזכות המשיב קדמה משכנתא שנרשמה לזכות הנאמן. המשכנתא לזכות הנאמן נמחקה רק לאחר שהמשיב דרש מהמבקשת, כי תרשם לטובתו משכנתא מדרגה ראשונה וכי המשכנתא הקודמת תוסר. על יסוד עובדות אלה טוענת המבקשת, כי המשיב ידע היטב שמצפה ארסוף "הנה כלי ריק מתוכן והזכויות הקנייניות הינן בבעלות המבקשת, באמצעות נאמנה". לפיכך, כך נטען, היה חייב המשיב לצרף כמשיבה בבקשת הביצוע את המבקשת, שהיא ה"חייבת האמיתית". פתיחת תיק המימוש, מבלי צירופה של המבקשת כצד להליך, מהווה פגם מהותי בהליכי המכר המצדיק, כשהוא לעצמו, את ביטולם. בהקשר זה מוסיפה המבקשת וטוענת, כי המשיב צרף לבקשתו למימוש המשכנתא נסח לא מעודכן משנת 2003, שבו לא מופיעה הערת אזהרה לטובת המבקשת, המופיעה בנסח המעודכן.

טענות המשיב

7.       המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, בקשתן השנייה של המבקשות מיום 10/5/05 אינה אלא שחזור מאולץ של בקשתן הראשונה, אשר נדחתה עוד בהחלטה מיום 4/4/05, ואשר המועד לבקש לערער עליה חלף זה מכבר. המשיב מוסיף וטוען, כי הטענות נשוא הבקשה אינן נמצאות כלל בסמכות ראש ההוצאה לפועל. ועוד נטען, כי בקשותיהן של המבקשות לוקות בשיהוי חמור, המצדיק, כשהוא לעצמו, את דחייתן על הסף. לגופם של דברים טוען המשיב, כי לא הייתה קיימת חובה לצרף את המבקשות כמשיבות בתיק ההוצאה לפועל, וכי זכויותיהן במגרש לא הוכחו כלל ועיקר.

דיון והכרעה

8.       לאחר ששקלתי את טענותיהם של ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה, כי לא נפלה טעות באיזו מהחלטותיה של ראש ההוצאה לפועל, וכי דין הבקשה לרשות ערעור להדחות. להלן יובאו הנימוקים למסקנתי זו, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

9.       עסקת המכר במקרה דנן קבלה את אישורו של ראש ההוצאה לפועל עוד ביום 29/3/05. על יסוד אישור זה, שילמה הרוכשת למשיב את מלוא תמורתו של המגרש בסך השקול ל- 6,750,000 $ ארה"ב. בעבר הייתה מקובלת ההלכה, כי ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי לחזור בו מאישור המכירה, משום שסחבת בהליכים אלה עלולה לפגוע באמון הציבור במכירה שנעשית ע"י לשכת ההוצאה לפועל, וכך יפגע גם ציבור הזוכים בכללותו. לימים ועם חיזוק מעמדה הנורמטיבי של זכות הקניין השתנתה ההלכה וכיום אין מחלוקת, כי ראש ההוצאה לפועל מוסמך לבטל הליכי מכר ולחזור בו מאישור מכירה שכבר ניתן, כל אימת שנפלו פגמים מהותיים בהליכי המכירה (ע"א 2404/01 וקנין ואח' נ' בראון ואח', פ"ד נו(1) 913). במסגרת הפעלת שיקול הדעת בעניין זה יתחשב ראש ההוצאה לפועל הן במהותם של הפגמים הנטענים, והן בעיתוי הגשתה של בקשת הביטול ובנסיבות שהובילו לאיחור (רע"א 5080/97 כהן נ' עו"ד דוד רום בתפקידו ככונס נכסים ואח', שם בפסקה 3: "...במסגרת החלטתו, ייתן ראש ההוצאה לפועל את דעתו גם לנסיבות שבעטיין התעורר המבקש להגיש את בקשת הביטול זמן רב לאחר מתן האישור..."; כן ראו ד' בר אופיר, הוצאה לפועל -הליכים והלכות, מהד' 5, חלק ראשון, בעמ' 402).

10.     בבואנו לתחום את היקף שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל להורות על ביטולו של אישור המכר חשוב להוסיף ולציין, כי זולת החריגים, המפורטים בסעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, לא פועל ראש ההוצאה לפועל  בהחלטותיו כסמכות שיפוטית, כי אם בסמכות מנהלית (ראו: בר"ע (י-ם) 3104/98 עמית נ' עמית). מכאן נובע, שכאשר מבוססת בקשת ביטול המכר על טענות צד שלישי לזכויות קנייניות בנכס, אשר אינן באות לידי ביטוי ברישום המתנהל בלשכת רישום המקרקעין, לא יהיה ראש ההוצאה לפועל מוסמך להכריע בטענות אלה. לכל היותר יהיה מוסמך להורות על עיכובם של הליכי המכירה, על מנת לאפשר לצד השלישי להפנות את טענותיו הקנייניות להכרעתו של בית המשפט המוסמך. מסקנה זו נובעת לא רק מהגיונם של דברים, אלא גם משילובם של סעיפים 101(ב) ו-40(ג) לחוק ההוצאה לפועל. וזו לשונו של סעיף 40(ג) לחוק, החל מכוחו של סעיף 101(ב) גם על הליכים למימוש משכנתא:

40.     זכותו של צד שלישי

...

(ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לעכב מכירתה כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לעניין זכותו; ורשאי ראש ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

11.     על רקע האמור לעיל, נבחן ביתר פירוט את החלטותיה של ראש ההוצאה לפועל, אשר עליהן מלינות המבקשות בבקשתן.