החלטה בתיק ברע 777/05

ההליך

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן) בת"א 14932/96, מיום 10.4.05, בו דחתה את בקשת המבקש להעתיק את תיקה של המשיבה במשרד הבריאות.

2.         המבקש הגיש תביעת נזיקין נגד המשיבה שניהלה עסק של מסעדה בתל-אביב (להלן - "המסעדה") בגין אירוע לב שפקד אותו בעת עבודתו כשף במסעדה. לטענת המבקש נגרמה לו "פגיעת עבודה" עקב אירוע חריג, שנגרם בשל תנאי עבודתו המחפירים, כטענתו, אצל המשיבה.

במהלך הישיבה הראשונה של שמיעת ההוכחות, נודע למערער מפי אחד העדים שהובאו מטעמו, כי לאחר האירוע נשוא התביעה משרד הבריאות סגר את המסעדה.

ב"כ המבקש, עו"ד חני דקל-אלבז, פנתה בעקבות כך למשרד הבריאות וביקשה העתק מן התיק בעניין סגירת המסעדה אך בקשתה נענתה בשלילה. עקב הסירוב פנתה ב"כ המבקש לבית משפט קמא ביום 20.3.05 בבקשה להוצאת צו המורה למשרד הבריאות להתיר את העתקת התיק. בית משפט קמא בהחלטתו מיום 29.3.05 דחה הבקשה בהעדר נימוקים לתמיכה בבקשה ובהתחשב בשלב שבו הוגשה, כתשע שנים לאחר הגשת התביעה וסיום פרשת ההגנה. המבקש לא אמר נואש והגיש ביום 30.3.05 בקשה מנומקת, בה טען כי נודע לו על סגירת המסעדה והסיבה לכך רק בעת שמיעת עדותו של העד מוחמד אגבריה, שעבד עם המבקש במסעדה, בעת שהמבקש קיבל התקף לב והמשיך בעבודתו אצלה גם במקום החדש שאליו הועתקה המסעדה, בעיר נתניה. בעדותו סיפר העד מוחמד אגרביה כי המסעדה בנתניה נסגרה בהוראת משרד הבריאות בשנת 2001. לטענת המבקש יש לחומר זה חשיבות מכרעת לסוגיית האחריות של המשיבה. בית משפט קמא חזר ודחה את הבקשה בהחלטתו מיום 10.4.05, בנימוק כי אין מקום לבקשה בשלב שבו מתנהל התיק, כי ניתן לחקור את עדי ההגנה בעניין זה ובמידת הצורך תישקל הבקשה מחדש.

מכאן הבקשה שלפני. ביום 22.5.05 הוריתי לקבל את תגובת המשיבה וכן ביקשתי התייחסות לאפשרות כי אדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור.

טענות המבקש

3.         בית המשפט היה צריך להיעתר לבקשה, שכן טרם נשמעו עדי ההגנה, וכי לא תגרם דחייה משמעותית בתיק במתן הצו המבוקש. כמו כן, הידיעה בדבר סגירת המסעדה על ידי משרד הבריאות נודעה לו רק במהלך הדיון בפני בית משפט קמא, ומיד לאחר מכן ניסה להשיג את החומר המבוקש בכוחות עצמו.

בדחותו את הבקשה קבע בית המשפט כי המבקש יוכל לחקור את עדי ההגנה, אך טענת המבקש היא, כי בלא עיון בחומר שבמשרד הבריאות תפגם יכולתו לחקור את עדי ההגנה ולעמתם עם הכתוב בתיק משרד הבריאות.

בית משפט קמא טעה גם בקביעתו כי במידת הצורך תידון בקשת המבקש בשנית בתום חקירת עדי ההגנה, מפני שבקביעתו זו התעלם בית המשפט מחשיבות השימוש שהמבקש היה אמור לעשות בתוכן התיק במהלך חקירת עדי ההגנה לשם בירור שאלת האחריות המשיבה.

בית משפט קמא התעלם מחשיבות חשיפת "התנאים התברואתיים" ששררו במסעדה, זאת לצורך בירור שאלת אחריות המשיבה באירוע נשוא התביעה.

סירוב בית משפט קמא לבקשת המבקש פוגעת בהליך המשפטי בשל כך שהתשתית העובדתית המונחת בפניו היא חלקית, ועל כן הערכים של בירור האמת ועשיית משפט צדק נפגעים.

בבקשה למתן רשות ערעור עותר המבקש גם למתן צו נגד עיריית תל-אביב לאפשר לו לעיין בתיק רישוי עסקים הנוגע למסעדה.

טענות המשיבה

4.         יש לדחות הבקשה, מהטעם שהמבקש לא סיפק נימוקים לבקשתו לעיין במסמכי משרד הבריאות, הן בבקשותיו בבית משפט קמא, והן בבקשת רשות ערעור זו. זולת האמירה הסתמית כי המסמכים דרושים לו לשם בירור שאלת האחריות, לא ניתן הסבר לצורך להעתיקם.

יתרה מזו, המבקש מאשר בבקשתו כי אין בתיק של המשיבה המצוי במשרד הבריאות מסמכים מהמועדים נשוא התביעה או בסמוך להם, וכי מסמכים קודמים ביחס למשיבה, בני למעלה מעשר שנים, מצויים בעיריית תל אביב, ולא במשרד הבריאות. אף אם יינתן הצו המבוקש על ידי המבקש, אין לרישומי משרד הבריאות ביחס למסעדה בנתניה נפקות לבירור האירוע נשוא התביעה במסעדה שהתרחש כ-11 שנים לפני הסגירה הנטענת של המסעדה.

יתרה מזאת, אם נדרש לבחינת רלוונטיות המסמכים המתבקשים להעתקה לשאלת אחריות המשיבה לאירוע נשוא התביעה, נמצא שבמרכז התביעה עומדים יחסי העבודה של המבקש עם עובדיה של המשיבה. על רקע זה, אין רלוונטיות לתיק המשיבה במשרד הבריאות לבירור האירוע נשוא התביעה.

יש לדחות את בקשת רשות ערעור ולהשית על המבקש הוצאות.

דיון