החלטה בתיק ברע 762/05

בית הדין הארצי לעבודה

סאמר ניירוך                                                                               המבקש

המוסד לביטוח לאומי                                                                המשיב

בפני סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

ה ח ל ט ה

המבקש עתר בפני בית הדין האזורי כי יתן בידו צו זמני המורה למוסד לביטוח לאומי להכיר בזכאותו של המבקש לביטוח רפואי.

המבקש נתגלה כחולה סרטן קשה במוחו, דבר המחייב אשפוז וטיפולים כימותרפיים ואחרים. בית דין האזורי, השופטת שרה שדיאור (בשא 002316/05) נתן תחילה בידו צו עשה זמני המורה למוסד לביטוח לאומי לאפשר למבקש לקבל את ביטוח הבריאות למשך 45 יום וכן הורה בית הדין למבקש להמציא ערבות תוך 20 יום. בדיון מאוחר יותר הסכים המוסד לביטוח לאומי לפשרה לפיה הוא יכיר במבקש כתושב מיום 1.7.2005 על מנת לאפשר לו לקבל את הטיפול. באותו זמן דחה בא כוחו את ההצעה באשר המבקש היה מאושפז. לאחר כחודש הסכים המבקש להצעה אך בינתיים חזר בו המוסד לביטוח לאומי מההצעה, זאת למרות שהיה קיבול להצעה אך זה ניתן מאוחר.

בית הדין האזורי דחה את הבקשה למתן סעד זמני. נימוקו, הסעד המבוקש הוא לצו עשה המחייב את המוסד לביטוח לאומי להשיב למבקש את ביטוח הבריאות. מדובר במבקש שמצבו הרפואי קשה ותוחלת החיים הצפויה לו הינה שלושה עד ששה חודשים ללא טיפול רפואי, כפי שקבע בית הדין. לפיכך, קבע בית הדין, מתן הסעד הזמני במידה והמבקש היה זכאי לו, הוא הכרחי. ברם "לאחר בחינת מכלול השיקולים מאזן הנוחות וסיכויי התביעה, לאור שאלת התושבות שהינה ליבו של תיק זה והקשר הדברים להוראות החוק, שוכנענו, כאמור, כי אין מנוס מלדחות את בקשת המבקש בשלב זה".

אשר לערבות קבע בית הדין כי לא הומצאה התחייבות אישית אשר ממילא במצבו אינה אפשרית ולא הומצאה ערבות אחרת. אשר לערבות צד שלישי קובע בית הדין כי על הערב להראות שיש לו רכוש הנמצא בישראל. מאחר והמבקש היה תושב הרשות הפלסטינית הוא נחשב למתגורר בחו"ל. תושבותו תקבע רק לאחר המצאת ראיות תוך דיון ממושך. בית הדין קבע כי אין בכתב הערבות עליו חתם הערב כדי להוות ערובה ראויה לתשלום ההוצאות ואין בה כדי להבטיח למוסד לביטוח לאומי החזר ההוצאות אם יקבע בדיעבד שהמבקש אינו זכאי לביטוח הבריאות. בית הדין סמך את החלטתו על סעיף 58(ה) לחוק הבריאות הממלכתי, ה'תשנ"ד-1994. סעיף 58 כותרתו הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל קובע בסעיף קטן ה' כי

שר העבודה והרווחה, באישור שר הבריאות ושר האוצר, יקבע כללים, תנאים ומועדים לביצוע סעיף זה.

בית הדין ציין כי אי התקנת תקנות מסוג תקנות ביצוע לא יהיה בה בדרך כלל, כדי להביא לידי עיכוב בהפעלת החוק עצמו. בית הדין קבע, וכדין קבע, כי אי התקנת תקנות אינה מונעת את הפעלתו של החוק. עם זאת קבע בית הדין כי מדובר בסעיף חוק מפורט שאינו מצריך הסדרים משניים. המטרה של הסעיף היא הגבלת תושב ששהה מחוץ לישראל לשירותים רפואיים. נטל ההוכחה בביטחון סוציאלי מוטל, אליבא דבית הדין, על המבקש.

אין בידי לקבל את הגישה שמאחר ומדובר במי שהיה תושב שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, יש לדרוש ממנו ערבות שאינה נדרשת מתושב ישראל. יש לבחון כל מקרה לגופו. עמדה על כך השופטת נילי ארד בעע 1424/02 פתחי אבו נסאר - Saint Peter in Gallicantu(טרם פורסם). השופטת נילי ארד עמדה על זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד. דרישת הערובה באה למנוע תביעות סרק. השופטת נילי ארד קבעה כי כשהתובע הוא תושב הרשות הפלסטינית אין ככלל להטיל עליו חובת הפקדת ערובה ויש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. בעיקר ציינה השופטת ארד כי יש לבחון האם מדובר בתביעת סרק. מעבר לכך ציינה השופטת ארד כי כאשר מדובר בזכות סוציאלית פוחתת מידת ההוכחה הדרושה לכך שהתביעה אינה תביעת סרק. בבואו לקבוע את שאלת הערובה יעשה בית הדין שימוש בעת שהוא שוקל את החלטתו את שאלת המידתיות.

בית הדין דחה את הבקשה בקובעו כי תושבות דורשת ראיות במשפט עצמו. הוא קבע כי מאזן הנוחות מונע ממנו ליתן בידי המבקש את מבוקשו.

בשלב זה של בקשה לצו ארעי אין לקבל את גישת בית הדין באשר למאזן הנוחות. לאור מצבו של המבקש ודחיפות הטיפול דורש מאזן הנוחות ליתן בידי המבקש צו ארעי.

משמדובר במצב שלא ניתן להחזירו לקדמותו אני נותנת בידי המבקש צו ארעי. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובה לערעור באשר לבקשה לצו מניעה זמני, וזאת תוך 7 ימים.

לאחר מכן יתן מותב בית הדין את החלטתו בבקשה לצו מניעה זמני.