החלטה בתיק ברע 716/05

1.         המבקש, הנדסאי בהכשרתו, עבד על פיגום באתר עבודה בשטחי מפעלי ים המלח בע"מ [להלן: "מ.י.ה."], לפתע התמוטט הפיגום, המבקש נפל מגובה של 3.5 מ' וניזוק בגופו - ובשל כך תבע בבימ"ש השלום בקרית גת את הנתבעות דלהלן לפצותו על נזקיו:

            א.         גליה בע"מ - כמעבידתו [הנתבעת 1].

            ב.         אחז בע"מ - כאחת מקבלני המשנה [הנתבעת 2].

            ג.          לסיקו בע"מ - כאחת מקבלני המשנה [הנתבעת 3].

            ד.         מ.י.ה. - כמזמינת העבודה [הנתבעת 4].

            ה.         ת.ק.ן. בע"מ - כמנהלת ומפקחת אתר הבניתה [הנתבעת 5].

            הדיון פוצל, כך שבראשונה נדונה שאלת האחריות.

            ב"פסק דין חלקי" מיום 6.10.05 נקבע ע"י בימ"ש קמא [כב' השופט א. זמיר] כי מ.י.ה. יצאה ידי חובת הזהירות המוטלת עליה בכל הקשור לאירוע התאונה, והתביעה כנגדה נדחתה.

            אשר ליתר ארבעת הנתבעות, וכן חברה נוספת שצורפה כצד ג', נקבע בפסק הדין החלקי, כי הן נושאות באחריות ואילו טענת הנתבעות לאשם תורם מצד המבקש - נדחתה.

            בימ"ש קמא הוסיף וקבע בפסק הדין החלקי כי:

"אכן, במישור העקרוני, חבותם של מעוולים כלפי נפגע הינה ביחד ולחוד. עם זאת, מקובלת עלי הגישה שלפיה "יש לחלק אחריות לנזק מסויים, ככל שהדבר ניתן, על מנת שמעוול פלוני לא ישא בנטל כבד יותר מהנזק לו הוא אחראי בפועל" ". [ע.א. מחוזי ת"א 1099/01 עזבון המנוח אלמוגרבי נ' בראל בע"מ] ניתן ביום 15.12.02, פיסקה 4.

באותה פרשה שעסקה אף היא בנפילה מפיגום, אושרה קביעת אחריותו לחוד. זהו המצב גם במקרה דנן. אחריותן של מציבת הפיגום, של המעבידה ושל חברת הפיקוח - ברורה.

ניתן גם להעריך את אחריותן של לסיכו ואחז. האחרונות אינן המעוולות העיקריות. אין הצדקה להטיל עליהן נטל כבד יותר מכפי שיעור אחריותן החלקית לארוע. לפיכך הייתי קובע את האחריות לחוד ומחלקה באופן הבא:

                                    "מציבת הפיגום [כך!]    -          25%

                        גליה [הנתבעת 1]           -          25%

                                    ת.ק.ן. [הנתבעת 5]         -          25%

                                    לסיקו [הנתבעת 3]         -          15%

                        אחז [הנתבעת 2]                        -          10% "