החלטה בתיק ברע 566/05

1.      בבית הדין האזורי בתל אביב התבררה, בהליך של דיון מהיר, תביעתה של המשיבה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וזכויות נוספות שטענה להם, בגין עבודתה אצל המבקש, ולאור סיומה.

2.      המבקש רכש עסק של מזנון-מסעדה בתל אביב מבעליו הקודמים ביום 01.09.03. בית הדין האזורי קיבל את גרסתה העובדתית של המשיבה, לפיה עבדה במזנון קודם לאותו יום, בבעלות בעליו הקודמים, והמשיכה לעבוד גם אצל המבקש. שכרה של המשיבה שולם לה לפי שעות, ובהתאם להסכם עבודה שחתמה עליו. המשיבה עבדה אצל המבקש עד ליום 31.03.04, ולאחריו שבה לעבוד אצל המבקש ביום 23.04.04. בבית הדין האזורי טען המבקש, כי המשיבה התפטרה מעבודתה ב"תקופת הביניים" (עד ששבה לעבודתה). המשיבה מצידה טענה, כי יצאה לחופשה. ביום 22.07.04 פוטרה המשיבה מעבודתה, וביום 10.08.04 שילם המבקש את שכרה, תוך דרישה ממנה לחתום על אישור, לפיו שולמו לה כל זכויותיה. אין חולק, כי המשיבה לא חתמה על האישור, אלא רשמה X במקום המיועד לחתימה. לעניין זה קבע בית הדין האזורי, כי לא התקיימו התנאים הנדרשים למתן תוקף לפשרה, אשר יכול ותכלול ויתור על זכויות קוגנטיות הקבועות בחוק. לבית הדין האזורי הוגשה גם הקלטה ותמליל שיחה, שניהלה המשיבה עם המבקש, לאחר סיום יחסי העבודה.

3.      בית הדין האזורי (השופט אילן איטח ונציג הציבור מר עמירם מילר; דמ 9464/04) דחה את תביעתה של המשיבה לדמי נסיעה, משהוסכם בהסכם העבודה בין הצדדים, כי שכר השעה יכלול תשלום עבור נסיעות.

באשר לזכאות לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין האזורי, כי אפילו תתקבל טענת המבקש, כי בחודש אפריל 2004 חל ניתוק ביחסי העבודה, עדיין קיימת רציפות בתקופת ההעסקה מיום 01.09.03 ועד ליום 22.07.04, בהתאם לסעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. כמו כן, קבע בית הדין כי במקרה הנוכחי אין צורך להידרש לשאלה, האם פיטורי המשיבה נעשו בסמוך לפני סוף שנת העבודה הראשונה, או מהי סיבת הפיטורים. שכן, תהא המשיבה זכאית לפיצויי פיטורים מאחר והשלימה יותר משנת עבודה אחת במקום עבודה. זאת, לאחר שנקבע, כי המשיבה עבדה באותו מזנון עוד לפני יום 01.09.03. אשר להודעה מוקדמת, קבע בית הדין האזורי, כי משפוטרה המשיבה, זכאית היא לחלף הודעה מוקדמת. אשר למשך ההודעה המוקדמת לה תהא זכאית, נתקבלה גרסתה של המשיבה, לפיה שתי תקופות העסקתה הן בעצם תקופה אחת רצופה. כך ראה המבקש את הדברים, כפי שעולה מתלושי השכר, ומעדותו בבית הדין. זאת ועוד, הביע  בית הדין את דעתו, לפיה יש לפרש את חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, כמתייחס לותק אצל מעביד אחד, או במקום עבודה. אשר לזכאות לדמי הבראה, קבע בית הדין האזורי, בהתאמה, כי משהשלימה המשיבה לפחות שנת עבודה אחת במקום עבודה, קמה לה הזכות לדמי הבראה. במחלוקת שבין הצדדים באשר למשכורת הקובעת ולהיקף המשרה, קבע בית הדין האזורי, כי אלמלא ההקלטה שהגישה המשיבה, לא היה מנוס מקביעה, כי לא הוכחה טענתה בדבר השתכרות בסך 3,000 ש"ח. אולם, לאחר האזנה לקלטת, קבע בית הדין כי התמלול שהגישה מדוייק כמעט לחלוטין, וממנו עולה, כי שכרה של המשיבה עמד על 3,000 ש"ח, המתאים להיקף משרה של כ- 150 שעות חודשיות. בהתאם לסכומים אלו, חושבו לה הזכויות השונות שנתבעו על ידה ונפסקו לטובתה.

4.      בבקשת רשות הערעור חולק המבקש על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לעניין הרציפות בעבודתה של המשיבה, וכי המשיבה השלימה יותר משנה אחת באותו מקום עבודה, ועל מסקנתו המשפטית של בית הדין האזורי, באשר לזכותה לפיצויי פיטורים, ולחלף הודעה מוקדמת ודמי הבראה, בהתאמה. אשר למשכורת הקובעת והיקף המשרה, טוען המבקש, כי בהתאם למכלול הראיות והעדויות, היה על בית הדין קמא לדחות את גרסתה של המשיבה. טוען המבקש, כי טעה בית הדין באשר לדברים שייחס למבקש בהקלטה, ולקביעה כי תמלול השיחה מדוייק "כמעט" לחלוטין.

5.      לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובפסק הדין האזורי, אני מחליטה לדחות את הבקשה בלא לבקש תגובה. זאת, לפי תקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991.

כלל הוא, שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות והראיות שהיו בפניה. בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום לחרוג מאותו כלל. בית  הדין האזורי קבע, לפי העדויות בפניו, כי המשיבה עבדה במזנון עוד קודם ליום בו רכש המבקש את העסק, והמשיכה לעבוד באופן רצוף גם אצלו. לאורה של קביעה זו, ומשהשלימה המשיבה יותר משנת עבודה אחת במקום עבודה, פסק לה בית הדין האזורי את הזכויות המגיעות לה בנסיבות העניין. קרי, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ודמי הבראה. ויודגש, מקובלת עליי קביעתו של בית הדין האזורי, כי הגם שהייתה מתקבלת גרסת המבקש, כי חל ניתוק ביחסי העבודה, לא היה מקום לשנות מפסיקתו, כאמור.

יצויין, כי מאחר וקביעתו של בית הדין האזורי בקשר לזכאות לדמי הודעה מוקדמת מתבססת בעיקרה על עדותו של המבקש, אין לי צורך להידרש לשאלת פרשנותו של חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001, ושאלה זו תושאר בצריך עיון.

אשר לגרסאות ביחס למשכורת הקובעת והיקף המשרה, נחה דעתי, קביעתו של בית הדין האזורי, לפיה יש לקבל את גרסת המשיבה, ניתנה על יסוד העדויות וכלל המסמכים שהיו בפניו, ולא קיים טעם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בפסיקה זו.

6.      סוף דבר - הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ג חשון תשס"ו (‏15.11.2005) ותישלח לצדדים בדואר.

                                                                        ורדה וירט ליבנה, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: