החלטה בתיק ברע 370/08

1.         זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (דמ 2349/06 ; השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר לוי ומר שמריהו), בו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיבה נגד המבקשת (להלן : אגודת השומרים) ונקבע כי עליה לשלם למשיבה את הסכומים הבאים : 5,953.8 ש"ח עבור פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה בשיעור 5% לחודש החל מיום 1.3.2006 ועד התשלום בפועל, 1,050.7 ש"ח עבור דמי הבראה ו -  1,252.6 ש"ח כפיצוי בגין אי העברת הפרשות לקרן פנסיה. בנוסף, חוייבה אגודת השומרים לשלם למשיבה הוצאות משפט בסכום של 2,500 ש"ח. בקשת רשות הערעור סבה על שלושה עניינים : האחד, חיובה של אגודת השומרים בתשלום פיצויי פיטורים עבור כל התקופה בה עבדה המשיבה באותו מקום עבודה, על אף שבחלק מהתקופה הועסקה המשיבה על ידי מעסיק אחר,  השני חיובה בתשלום פיצויי הלנה והשלישי שיעור הוצאות המשפט שנפסקו לחובתה.  

2.         לפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי, המשיבה עבדה בסניף בנק הפועלים בעפולה כעובדת ניקיון החל מיום 10.10.2000 ועד ליום 1.2.2006. תחילה הועסקה המשיבה באמצעות חברת א.ד.א אבטחה ושמירה (להלן : א.ד.א). לאחר שא.ד.א הפסידה במרכז לביצוע עבודות ניקיון בסניף הבנק, הועסקה המשיבה החל מיום 2.5.2004 על ידי אגודת השומרים. יוער, כי באותו מועד חתמה המשיבה על "כתב ויתור", בו הצהירה כי : " הובא לידיעתי כי זכויותיי המגיעות לי בגין תקופת עבודתי הקודמת באתר בנק הפועלים עפולה באמצעות חברת א.ד.א לרבות פיצויי פיטורין, חופשה, הבראה וכל תנאי עבודה אחרים עלי לתבוע מן החברה בה הועסקתי וכי אתם אינכם נוטלים עליכם התחייבויותיה של חברה זו".

3.         ביום 1.2.2006 פוטרה המשיבה מעבודתה. זמן קצר לאחר מכן הגישה את התביעה, מושא בקשה זו, לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קבע כי המשיבה זכאית לפיצויי פיטורים עבור כל התקופה בה הועסקה בסניף בנק הפועלים בעפולה, לרבות התקופה בה הועסקה על ידי א.ד.א. פסיקת בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים : החלפת חברת שירותים באותו מקום עבודה וסיום עבודה אצל החברה השנייה מאפשרת לעובד לתבוע הן את המעסיק האחרון עבור כל התקופה והן את המעסיק הקודם בגין התקופה בה עבד בשירותו. העובד אינו חייב לתבוע את המעסיק הקודם בגין תקופת עבודתו אצלו אלא רשאי לתבוע את המעביד האחרון עבור כל התקופה. בפסיקתו זו נסמך בית הדין האזורי על הלכה שיצאה מלפני בית דין זה בפרשת דינמיקה (עדמ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ - וורונין, לא פורסם, ניתן ביום 27.3.2006.). עוד קבע בית הדין האזורי בעניין זה כי אין ליתן תוקף לכתב הויתור עליו חתמה המשיבה כיוון שמשמעו ויתור על זכויות קוגנטיות. בהתחשב בחילוקי הדיעות שנתגלעו בין הצדדים באשר לחובתה של אגודת השומרים לשלם פיצויי פיטורים עבור התקופה בה עבדה המשיבה בא.ד.א הפחית בית הדין האזורי את פיצוי הלנת פיצויי הפיטורים ל - 5% בחודש החל מיום 1.3.2006.

4.         להשלמת התמונה יצויין, כי תביעתה של המשיבה לתשלום הפרשי שכר, דמי חגים ותוספת יוקר נדחו. תביעתה של המשיבה לתשלום דמי הבראה ולפיצוי בגין אי העברת הפרשות לקרן פנסיה התקבלה. בנוסף, חויבה אגודת השומרים לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך בסכום של 2,500 ש"ח.

5.         בבקשת רשות הערעור טענה אגודת השומרים כי הפרשנות שנתנה על ידי בית הדין האזורי לפסק דין דינמיקה שגויה, וכי לא היה מקום לחייבה בתשלום פיצויי פיטורים עבור התקופה בה עבדה המשיבה בא.ד.א.  לבקשה צירפה אגודת השומרים פסקי דין שנתנו על ידי בתי הדין האזוריים בהם נקבע, לטענתה, כי לא חלה על המעסיק האחרון לשלם פיצויי פיטורים עבור תקופות עבודה קודמות בחברות אחרות.   לעניין פיצויי ההלנה טענה אגודת השומרים כי מדובר ב"ריבית דראקונית ומוגזמת" ומן הראוי להפחיתה. עוד טענה אגודת השומרים כי המשיבה זכתה רק בכ-50% מסכום תביעתה, ולכן לא היה מקום לפסוק לזכותה הוצאות משפט בסכום של 2,500 ש"ח.

6.         המשיבה התנגדה למתן רשות ערעור וטענה כי, ככלל, ממעטת ערכאת הערעור להתערב בשיעור פיצויי הלנה והוצאות המשפט שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית ואין מקום לחרוג מכלל זה במקרה דנא. אשר לחיובה של אגודת השומרים בתשלום פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה בא.ד.א טענה המשיבה כי  לפי האמור בסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 מוטלת על אגודת השומרים החובה לשלם לה פיצויי פיטורים עבור כל תקופת עבודתה במקום אחד. אף המשיבה צירפה לתגובתה פסק דין של בית הדין האזורי, בו נפסק כי חלה חובה על המעביד האחרון לשלם פיצויי פיטורים גם בגין תקופות עבודה קודמות אצל מעסיקים אחרים.

7.         לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המשיבה אני מחליטה ליתן רשות ערעור בשני עניינים : קביעת בית הדין האזורי בדבר תקופת עבודתה של המשיבה אותה יש להביא בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים להם היא זכאית ופיצויי ההלנה שחוייבה אגודת השומרים לשלם.

8.         לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור בכל הנוגע לשיעור הוצאות המשפט בהן חוייבה אגודת השומרים. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור איננה נוהגת להמיר שיקול דעתה בשיקול דעת הערכאה הדיונית בקביעת שיעור הוצאות המשפט. בהקשר זה נפסק כי : " רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות... עמדה זו של ערכאות הערעור נובעת מכך שלערכאה הדיונית ניתן שיקול דעת רחב, ואף רחב מאוד, בשאלה מה סכום ההוצאות ושכר הטרחה שיושת על בעל הדין שהפסיד בדינו)" (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", לא פורסם, ניתן ביום 16.6.2005). במקרה שלפנינו בשים לב לכלל נסיבות העניין ומכיוון שסכום ההוצאות שנפסק לחובת אגודת השומרים לא חרג מן המקובל, אין מקום ליתן רשות ערעור.

9.         ס וף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת חלקית, כמפורט בסעיף 7 לעיל. בתוך 15 יום מהמועד בו תומצא לאגודת השומרים החלטה זו, תמציא אגודת השומרים הודעת ערעור המתייחסת אך ורק לנושאים לגביהם ניתנה לה רשות ערעור, וכן תדאג לתשלום אגרה נוספת בגין הערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב תמוז, תשס"ח (15 יולי 2008) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: