החלטה בתיק ברע 3541/08

המשיבים הגישו לבית משפט השלום בחיפה תובענה כספית ובגדרה היא תבעו מן המבקשת דמי נזק בשל נזקים שנגרמו למשיבים 3-5 שהם ילדיהם הקטינים של המשיבים 1 ו-2 כתוצאה משימוש במערכת חימום רצפתי בביתם הפרטי (" המערכת").

על פי הנטען בכתב התביעה, שהוגש בת.א. 6684/07, לאחר תחילת הפעלת המערכת החלו המשיבים 3-5 להתלונן על מיחושים שונים ולסבול, כך נטען, מפגיעה בכושר הראיה, סחרחורות, כאבי ראש ועוד. את פגעיהם של המשיבים 3-5 מייחסים המשיבים לקרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מן המערכת ועל פי טענתם מדידת קרינה שנערכה בביתם על ידי המשרד לאיכות הסביבה הראתה כי קיימים בביתם ערכים גבוהים של שדה מגנטי שנוצר בעת שהמערכת פועלת. במסמך המסכם את תוצאות אותה מדידה (נספח ד' לכתב התביעה) צויין על ידי מי שערכה את המדידה (מרכזת קרינה ומניעת רעש במשרד לאיכות הסביבה) כי תוצאות המדידה מראות על ערכים גבוהים במיוחד של שדה מגנטי בגובה הרצפה ובגלל המצב הזה המערכת חושפת ילדים קטנים ובמיוחד תינוקות לרמות קרינה גבוהות מן המומלץ על ידי גופים בינלאומיים שעסקו בנושא (הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן וארגון הבריאות הלאומי).

פרט למסמך זה לא צירפו המשיבים לכתב התביעה חוות דעת כלשהי בין רפואית ובין אחרת, וראויה לציון גם העובדה כי לא נטען בכתב התביעה שלמשיבים או מי מהם נגרמה נכות כלשהי אולם בין שאר טענותיהם בכתב התביעה ציינו המשיבים כי לצורך קביעת נזקי הגוף שנגרמו להם מתבקש בית המשפט להורות על מינוי מומחים רפואיים  ולחלופין הוא התבקש לאפשר להם לצרף חוות דעת רפואיות בשלב מאוחר יותר לאחר שמצבם הרפואי יתגבש ויתברר לאשורו.

בהעדר טענה לקיומה של נכות כלשהי כל שנטען הוא שבשל מפגעיהם ותחלואיהם נפגעה איכות חייהם ורווחתם של המשיבים אשר בגינה הם תובעים פיצויים. בנוסף נתבע פיצוי גם על נזקים מיוחדים כגון הפסדי השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכיוצ"ב. ובהיבט החוזי נתבע גם סכום המהווה החזר עלות התקנת המערכת בביתם של המשיבים .

בכתב ההגנה שהוגש ע"י המבקשת הוכחשו מכל וכל טענות התובעים כשהמבקשת גם הרחיבה בטענה לעניין המלצות הגופים הבינלאומיים בנושא השדה המגנטי ולעניין ליקויים שלדעתה קיימים במסמך הסיכום של תוצאות מדידת השדה המגנטי שנערכה בביתם של התובעים.

מעבר לכך, וחשוב לעניננו, המבקשת צירפה לכתב הגנתה שתי חוות דעת של מומחה, אחת של מהנדס תאימות אלקטרומגנטי ובטיחות, והשניה של מומחה לרפואה תעסוקתית. תכליתן של חוות הדעת היתה להוכיח כי המערכת אינה מהווה סיכון מחד, וכי מכל מקום לא ניתן להוכיח קשר סיבתי רפואי בין שדות מגנטים לבין השפעות בריאותיות שונות.

בקדם משפט שהתקיים ביום 3.7.07 החליט בית המשפט קמא (כב' השופטת ע' חמו-אטיאס) כי אם מבקשים המשיבים לתמוך את תביעתם בחוות דעת בין רפואיות ובין אחרות, עליהם לעשות כן תוך תשעים יום. חוות דעת כאלה לא הוגשו ע"י המשיבים וביום 25.5.08 התקיים קדם משפט ובית המשפט קמא (כב' השופטת ש' ברסלב) הורה כי אם לא תושג בין ב"כ הצדדים הסכמה בדבר זהות מומחה מטעם בית המשפט, ימונה מומחה כזה על פי שיקול דעתו של בית המשפט. קודם להחלטה זו הביע ב"כ המבקשת את התנגדותו למינוי מומחה ע"י בית המשפט, אולם בהמשך הדברים נרשם מפיו כי הוא מוכן לבדוק ולהעביר שמות של מומחים לב"כ המשיבים ולמסור על כך הודעה לבית המשפט. ביום 18.6.08 הגישה המבקשת הודעה לבית המשפט קמא ובה חזרה על עמדתה שמשאין בפני בית המשפט חוות דעת של מומחה מטעם המשיבים אין מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט.

ביום 3.9.08 החליט בית המשפט קמא למנות את ד"ר ס' סדצקי מן המרכז הרפואי שיבא בתל השומר (" המומחית") על מנת שתבדוק ותחווה את דעתה אם הפעלת המערכת גורמת לחשיפה משמעותית לשדות מגנטיים ולסיכון בריאותי, ואם כן, האם קיים קשר סיבתי בין הפעלת המערכת לבין הנזקים הנטענים ע"י התובעים (" ההחלטה"). החלטה זו היא נשוא בקשת הרשות לערער שבפני.

שתיים הן טענותיה העיקריות של המבקשת. האחת כי בית המשפט קמא  קבע בטעות שקיים פער בין חוות דעת הצדדים וזאת מן הטעם הפשוט שלכתב התביעה לא צורפה כל חוות דעת שהיא. לטענת המבקשת המסמכים שצורפו לכתב התביעה הן באשר לחולייהם הנטענים של המשיבים 3-5 והן באשר למדידת השדה המגנטי אינם חוות דעת של מומחים ולכן באין חוות דעת מטעם המשיבים לא יכול להתקיים פער בין חוות הדעת כפי שהניח בית המשפט קמא כתשתית למינוי המומחית.

הטענה השניה, הנובעת מן הראשונה, היא כי בשיטת המשפט האדוורסרית הנוהגת בארצנו אל לו לבית המשפט לעשות את מלאכתו של צד מן הצדדים ואם כשלו המשיבים ממילוי חובתם לבסס את תביעתם על חוות דעת של מומחים הרי שמינוי מומחה מטעם בית משפט הוא בבחינת נקיטת עמדה המאפשרת למשיבים לתקן את מה שקילקלו. 

המשיבים מתנגדים לבקשה ועיקר טענתם הוא שמינוי מומחה מטעם בית המשפט הוא עניין שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (" התקנות") נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב על ממנת שניתן יהיה להכריע במחלוקת ביעילות . עוד טוענים המשיבים כי כל אימת שחוות דעת המוגשות לבית המשפט אינן מאפשרות לו להגיע למסקנות ובעיקר כשמדובר בסוגיה הדורשת ידע מקצועי ומיומנות, כפי שהוא המקרה נשוא התובענה, ראוי להשתמש בסמכות למנות מומחה מטעם בית המשפט וכי ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהפעלת שיקול דעת כזה.

לא בלי היסוס הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אכן כטענת המבקשת לוקה התנהלותם של המשיבים בפגמים דיוניים רבים ולראיה היא מצביעה על מחדלם של המשיבים למלא אחר החלטת בית המשפט קמא מיום 3.7.07 המורה למשיבים לתמוך את תביעתם בחוות דעת. מחדל אחר עליו ניתן להצביע, גם אם המבקשת לא עשתה זאת,  הוא מחדלם לפעול לפי הוראת תקנה 127 לתקנות ולתמוך את טענותיהם בנוגע לנזקים הרפואיים בחוות דעת של רופא או של מומחה. טענתם בסעיף 32 לכתב התביעה לפיה בית המשפט יתבקש להורות על מומחים רפואיים או לחילופין לאפשר להם לצרף חוות דעת רפואיות בשלב מאוחר יותר עומדת בסתירה להוראת תקנה 127 הנ"ל.

אין ספק כי מחדליהם אלה של המשיבים הם בגדר פגם חמור בהתנהלותם הדיונית וחזקה על בית המשפט קמא שהוא יתן את דעתו לעניינים אלה לכשיגיע לעסוק בהם. אלא שבעניננו יש להחליט בשאלה אחרת והיא האם לפי תקנה 130(א) של התקנות יכול היה בית המשפט קמא, על אף כל הפגמים בהתנהלותם הדיונית של המשיבים, למנות מומחה מטעמו. בעניין זה מקובלת עלי ההשקפה שהובעה ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני ואח' פ"ד נא (2) 574, לפיה "בית המשפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת (תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984). אין מניעה למנות מומחה כזה בשלב קדם משפט ובדרך כלל אף רצוי לעשות כן, אין מניעה למנות מומחה בטרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם ואין בכך כדי "ליצור" ראיות בעבור התביעה שטרם הביאה כאלה" (בעמ' 575).

 החלטתו של בית המשפט קמא עולה, אפוא, בקנה אחד עם הדברים שנאמרו ברע"א 7431/96 הנ"ל ואף אני לא מצאתי כי יש בהחלטה כדי "ליצר" ראיות עבור המשיבים.

יתכן אמנם שהתבטאותו של בית המשפט קמא בפתיח של ההחלטה בעניין "הפער בין חוות דעת הצדדים" מקורו בהיסח הדעת שכן אין חולק שהמשיבים לא הגישו חוות דעת של מומחה כלשהי, אולם מן העבר האחר לא ניתן להתעלם מכך שמי שביצעה את מדידת השדה המגנטי התבטאה כך שחשיפה לשדה מגנטי בערכים אותם היא מדדה חושפת פעוטות לרמות קרינה גבוהות הרבה מן המומלץ. לכן, יכול היה בית המשפט קמא, על יסוד הסמכות הנתונה לו לפי תקנה 130 הנ"ל למנות את המומחית ולהורות שתחווה את דעתה בשאלות כפי שנקבעו בהחלטה.

עם זאת, נראה לי להוסיף כי בסעיף 1 של ההחלטה קיימת אי בהירות מסויימת הנוגעת לחומר שישמש את המומחית במתן חוות דעתה. בית המשפט קמא הורה כי כל צד ימציא למומחית את העתק של כל המסמכים שברשותו, לרבות חוות דעת, ונראה לי כי נכון היה לקבוע שהמומחית תחווה את דעתה רק על יסוד החומר שהוגש על ידי הצדדים לבית המשפט ולא כל חומר אחר שיתכן והוא מצוי ברשות מי מהצדדים אולם אינו מהווה חלק מן המסמכים בתיק בית משפט קמא.

בכפוף לתיקון זה נדחית הבקשה אולם לאור התנהלותם הדיונית של המשיבים איני עושה צו להוצאות.

הפקדון יוחזר למבקשת באמצעות באי כוחה.