החלטה בתיק ברע 3283/07

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד מינץ) מיום 28.6.07 בת.א. 8648/05, לפיה נדחתה בקשת המבקשים (הנתבעים) למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה לצורך הערכת נכותו ומידת הפגיעה בתפקודו של המשיב (התובע) בתחום זה שאינה קשורה לתאונת הדרכים מיום 14.9.03 בגינה הוגשה התביעה. לטענת המבקשים, קביעה כזו נחוצה לנוכח הנכות הצמיתה שקבעה למשיב ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, קביעה שיש בה לחייב גם בהליך הנדון מכוח סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הוועדה הרפואית קבעה למשיב נכות בתחום הנוירולוגיה ובתחום האורטופדיה, אך לטענת המבקשים לא הבחינה בין אותו חלק של נכויות אלה הנובע מתאונת הדרכים לבין החלק הנותר הנובע מליקויים מהם סבל המשיב עובר לתאונה. לפיכך יש לדעת המבקשים צורך במינוי מומחה אורטופד שיערוך הבחנה זו באופן שיאפשר להם לסתור את שיעור הנכות אותו קבעה הוועדה הרפואית ולהוכיח מהי מידת הפגיעה האמיתית של התאונה בתפקוד היום-יומי של המשיב ומהי תוחלת חייו.

2.         בקשת רשות הערעור מפרטת שלושה מקורות המצביעים לדידם של המבקשים על בעיות של המשיב בתחום האורטופדי עוד לפני התאונה. המקור הראשון הוא האמור בדו"ח הוועדה הרפואית של מל"ל לפיו " קיימת הגבלה ניכרת בתנועות כל עמוד שדרה עקב מחלה ניוונית של עמוד שדרה ( Bechterev )". המבקשים ציטטו דברים אלה עוד בבקשה שהגישו לבית משפט השלום למינוי אורטופד. בדיון מיום 28.6.07 טען ב"כ המשיב כי המחלה אותה תיארה הוועדה מצויה בתחום ההתמחות של רופאים ראומטולוגים, ולפיכך " אם חברי לא מסכים לראומטולוגיה אין מקום לאורטופד". בית המשפט קיבל עמדה זו בעיקרה והחליט: " אין מקום למינוי מומחה בתחום האורטופדיה. במידה והנתבעת היתה עומדת על כך היה מקום למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה". שלא כפי שטוענים המבקשים, החלטה זו לא מנעה בעדם להוכיח את נכותו של המשיב שלא כתוצאה מהתאונה בגין מחלת בכטרב (או בשמה המודרני Ankylosing Spondylitis: דלקת שדרה מקשחת) אלא אך שייכה מחלה זו לתחום ההתמחות של הראומטולוגיה ולא של האורטופדיה. בכך לא נפלה טעות. גם מתיאור המחלה אליו מפנים המבקשים (נספח ג' לבקשה) עולה כי מדובר במחלת מפרקים דלקתית. במחלות כאלה עוסקת הראומטולוגיה (ראו למשל באתר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה: www.rheumatology.org.il, המונה את המחלה בין המחלות הראומטולוגיות).

3.         שני המקורות הנוספים מהם לומדים המבקשים כי המשיב סבל מבעיות אורטופדיות לפני התאונה (סעיפים 10-11 לבקשת רשות הערעור) הנם רישומי ביקוריו אצל רופאי קופת-חולים בימים 4.11.01 ו-25.1.02, בהם אובחן כסובל מכאבי גב תחתון וצוואר; מבלטי דיסק במספר חוליות בעמוד השדרה; ומספונדילוליסטיזיס של החוליות. באותם רישומים נזכרת בדיקה שנערכה למשיב על ידי רופא אורטופד בגין אותן תלונות, אשר בעקבותיה הוא עבר בירור רנטגני ו-C.T.. המבקשים טוענים כי בית משפט השלום טעה בכך שהתעלם מביקורים אלה, המצביעים על בעיות אורטופדיות של המשיב לפני התאונה. דא עקא, ביקורים אלה לא הוזכרו בבקשה שהמבקשים הגישו לבית משפט השלום למינוי מומחה בתחום האורטופדי. משכך לא ניתן לטעון כי בית המשפט טעה משלא התייחס אליהם. הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום התייחסה רק לאזכור מחלת בכטרב בדו"ח הוועדה הרפואית של מל"ל, וכן לביקור של המשיב אצל רופאת קופת-חולים ביום 10.12.02 בו הוא התלונן על כאבים בעמוד השדרה, בצוואר ובברכיים. אלא שהאבחנה שניתנה למשיב באותו ביקור התייחסה רק למחלת בכטרב; וכאמור לעיל, לגבי מחלה זו היה בית משפט השלום נכון למנות מומחה מטעמו, אלא שהמבקשים הם אלה שלא הסכימו למינוי המומחה הנכון ועמדו על מינוי אורטופד. לא למותר לציין כי המבקשים לא טענו, ומכל שכן שלא הוכיחו, כי הבדיקה ביום 10.12.02 התבצעה על ידי רופאה אורטופדית. בכל מקרה, גם אם הדבר היה מוכח, המבקשים לא חלקו בעת הדיון על דברי ב"כ המשיב לפיהם מחלת בכטרב מטופלת על ידי המחלקה הראומטולוגית וכי " בקופ"ח לפעמים אין רימאטולוג ולכן הוא הלך לאורטופד".

4.         מן האמור עולה כי הבקשה, על פניה, אינה מגלה משגה בהחלטת בית משפט השלום. לפיכך החלטתי לדחותה בלא לבקש עליה תשובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ב בחשון תשס"ח (24 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.