החלטה בתיק ברע 3271/07
|
בר"ע בית המשפט המחוזי ירושלים |
3271-07
30.9.2007 |
|
בפני : משה סובל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: איתן מזרחי |
: 1. יהודה גדעניאן 2. הראל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
בית המשפט לתביעות קטנות דחה באופן הדדי את התביעה של המשיב 1 (להלן - המשיב) נגד המבקש (בסך 1,750 ש"ח) ואת התביעה-שכנגד של המבקש נגד המשיב (בסך 4,542 ש"ח). שתי התביעות עסקו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.5.07, ובה התנגש החלק הקדמי-שמאלי של מונית המבקש בחלק הקדמי-ימני של מכונית המשיב. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מי אחראי להתנגשות האמורה, ועקב כך גם לנזקים שנגרמו.
המשיב טוען כי באותו היום הוא נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים ברחוב דוד המלך בירושלים לכיוון רחוב קרן היסוד. בשלב מסוים הוא ניסה לעבור אל הנתיב הימני לצורך עקיפת מכונית שהייתה "תקועה" בנתיב השמאלי, בדומה לאופן בו פעלו המכוניות שנסעו לפניו באותו נתיב. שתיים מהן לא הספיקו להשלים את המעבר לנתיב הימני, בשל חילופי הרמזור בכיוון נסיעתן לאדום. לפיכך אותן מכוניות נעמדו לרוחב שני הנתיבים כשהן ממתינות לחילופי האור ברמזור לירוק. באותו אופן נהג המשיב, והמתין עם מכוניתו במצב בו "גלגל ימני קדמי ורבע מהאוטו" מצוי בתוך הנתיב הימני. או אז הגיעה בנתיב הימני המונית של המבקש, והתנגשה במכוניתו של המשיב בפינה הקדמית-ימנית שלה. לטענת המשיב, המבקש היה עסוק בקריאה ולא הבחין בנעשה בדרכו.
גרסתו של המבקש שונה. לטענתו, הוא נסע בנתיב הימני והבחין בעומס תנועה בנתיב השמאלי. המשיב, שנסע בנתיב השמאלי, סטה באופן פתאומי לנתיב הימני ופגע במונית של המבקש. הנזק שנגרם למונית עומד, לפי חוות דעת שמאי, על סך של 2,880 ש"ח. בנוסף לכך תבע המבקש פיצוי בגין שכר טרחת השמאי (462 ש"ח) והפסד שני ימי עבודה הנדרשים לתיקון המונית (1,200 ש"ח).
בבית המשפט לתביעות קטנות העידו המשיב והמבקש. בית המשפט ציין בפסק הדין כי המשיב לא תמך את טענותיו בתמונות המצביעות על הנזק שנגרם למכוניתו, וגם לא בקבלות המוכיחות את הסכומים שהוציא כדי לתקן את הרכב. המבקש, לעומת זאת, צירף לכתב התביעה-שכנגד תמונות של הפגיעות במוניתו. בית המשפט עיין בתמונות אלה וקבע כי מעיון בהן " קשה לדעת אם אכן מדובר בהתנגשות של הנתבע במכוניתו של התובע שסטתה אל הנתיב הימני או בהתנגשות של התובע, כטענת הנתבע". מאחר שלדעת בית משפט קמא לא ניתן לקבוע מי אחראי לתאונה, הוא החליט לדחות הן את התביעה העיקרית והן את התביעה-שכנגד.
בבקשתו לרשות לערער טוען המבקש כי בית המשפט לתביעות קטנות לא היה רשאי לפטור את עצמו מהצורך לקבוע את זהות הנהג האחראי לתאונה, גם אם קביעה כזו אינה ניתנת להיעשות באמצעות עיון בתמונות הנזק. לצורך הקביעה, טוען המבקש, עמדו בפני בית המשפט מקורות נוספים: ראשית, ההודאה של המשיב בכך שהוא חסם את נתיב הנסיעה של המבקש על ידי עצירת מכוניתו לרוחב הנתיב. התנהגות בלתי-זהירה זאת, טוען המבקש, מספיקה כשלעצמה לייחס למשיב את מלוא האחריות לתאונה. שנית, הסתירה בין טענת המשיב בכתב התביעה לפיה " האוטו שמאחור נתקע בי בעודי עומד", דהיינו שמדובר בהתנגשות של חזית המונית בחלק האחורי של מכונית המשיב, לבין עדותו בבית המשפט לפיה המונית של המבקש פגעה בפינה הקדמית-ימנית של מכוניתו. גרסה חדשה זו, טוען המבקש, ניסתה למלט את המשיב מהעובדה שתמונות הנזק של המונית שצורפו לכתב ההגנה מצביעות על כך שהיא ניזוקה בחלק הקדמי-שמאלי שלה ולא בחזית. עדיין לא ניתן להתעלם מהסתירה בין כתב התביעה לבין עדות המשיב ומהסתירה בין כתב התביעה לבין תמונות הנזק של המונית. יתרה מכך, בכתב התביעה ציין המשיב: " פניתי לנתיב הימני", ולא הזכיר את עמידת מכוניתו לרוחב שני המסלולים כמו שתי המכוניות שלפניו, גרסה אותה העלה לראשונה בעת חקירתו בבית המשפט. שלישית, המשיב לא הציג תמונות או חוות-דעת שמאית להוכחת טענתו בדבר מקום הפגיעה במכוניתו, על אף שדבר לא מנע ממנו לעשות כן. לכן יש להניח כי הבאת ראיות אלה הייתה פועלת לטובת המבקש.
שקלתי טענות אלה, ולא מצאתי כי אוצרות הן סיכוי להתערבות של ערכאת הערעור בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות. ממילא אין מקום לתת רשות ערעור, ויש לדחות את הבקשה על אתר ובלא להזמין עליה תשובה.
מיקום הנזק בשני כלי הרכב מתיישב באותה מידה עם הגרסה של המבקש ועם הגרסה של המשיב. בין אם המשיב סטה לתוך נתיב הנסיעה (הימני) של המבקש, ובין אם המבקש לא עצר את נסיעתו בנתיב זה חרף הימצאות החלק הקדמי של מכונית המשיב בתוך הנתיב לרוחבו, עדיין ההתנגשות אמורה הייתה להתרחש בין החלק הקדמי-שמאלי של מונית המבקש לבין החלק הקדמי-ימני של מכונית המשיב. בהקשר זה לא יוכל המבקש להיבנות מאי-הגשת תמונות הנזק של מכונית המשיב, שהרי המבקש אישר בכתב התביעה-שכנגד כי המשיב פגע במוניתו " תוך כך שרכבו נפגע בחלקו הימני קדמי". בדומה לכך עדותו של המבקש (בעמ' 2 שו' 20 ועמ' 3 שו' 4 לפרוטוקול). הכלל הראייתי בדבר משמעותה של הימנעות מהבאת ראיה אינו חל על עובדה בה מודה הצד שכנגד. ניסיון החיים מתיישב אף הוא עם הגרסאות של שני הצדדים, ועושה אותן לסבירות באותה מידה. לפיכך צדק בית משפט קמא בסוברו כי אין ראיות המקנות עדיפות לאחת הגרסאות על פני רעותה. עדיפות שכזו אינה יכולה לצמוח מטענת המשיב בכתב התביעה לפיה " האוטו שמאחור נתקע בי בעודי עומד". טענה זו אינה סותרת את עדותו של המשיב, וממילא גם לא את תמונות הנזק של מונית המבקש. המשיב הוסיף לדבוק בעדותו בטענתו המקורית לפיה ההתנגשות ארעה כאשר מכוניתו עמדה. שלא כפי שטוען המבקש, המשיב לא טען באף שלב כי המונית פגעה במכוניתו מאחור. כל שישנו בכתב התביעה הוא כינוי המונית של המבקש " אוטו שמאחור". כינוי זה נכון גם לתרחיש המתואר בעדותו של המשיב, לפיו מכוניתו המתינה לפני הרמזור האדום ומונית המבקש הגיעה למקום לאחר מכן. מיקום הרכב הראשון ברוחב הכביש ולא באורכו, אינו שולל את ההסתכלות על הרכב שהגיע לאחר מכן כרכב המצוי " מאחור".
שקילותן של שתי הגרסאות באספקלריה של הראיות שהוגשו, וחסרונן של ראיות משלימות לתמיכה באחת הגרסאות (כגון עדות חיצונית), גורמים לכך שכל אחד מבעלי הדין לא הרים במסגרת התביעה אותה הגיש את נטל ההוכחה הרובץ עליו להוכחת האחריות של משנהו. לכן אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא לדחות את שתי התביעות. טענת המבקש, לפיה המשיב אחראי לתאונה אף לפי הגרסה שלו בדבר העמדת מכוניתו לרוחב הכביש, אינה יכולה להתקבל. לפי הגרסה של המשיב, הוא נאלץ לעקוף מכונית "תקועה", ולפיכך נקלע שלא באשמתו לאותה עמידה רוחבית. באותו הזמן, צריך היה המבקש לגלות עירנות על מנת להימנע מפגיעה ברכבים עומדים ש"בלטו" לתוך נתיב נסיעתו הימני, שהרי גם לדבריו הוא הבחין עוד קודם להתנגשות בכך שהנתיב השמאלי פקוק (עמ' 2 שו' 10-11). אכן, בכתב התביעה-שכנגד ובעדותו לא ייחס המבקש למשיב חוסר זהירות בהעמדת חלק מרכבו בנתיב הנסיעה הימני, ואף שלל את האפשרות כי התאונה ארעה בעת שמכונית המשיב עמדה (עמ' 2 שו' 22). חוסר הזהירות היחיד שיוחס שם למשיב היה בכניסתו לתוך הנתיב הימני בעוד המבקש נוסע בו. בדומה לכך בתצהירו של המבקש המצורף לבקשתו לרשות לערער. כאמור, הוכחה מספקת לגרסה זו לא הובאה.
מטעמים אלה, הבקשה נדחית. מאחר שלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. הערבון יושב למבקש.
ניתנה היום י"ח בתשרי תשס"ח (30 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.
|
משה סובל, שופט |
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|