החלטה בתיק ברע 3123/08

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אריקה פריאל)  מיום 14.2.2008, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על פינוי המבקשת מנכס המשמש כעסק.

1.         המבקשת היא אשתו של מר יוסף שטרית (להלן: " שטרית"), שהיה המחזיק והמנהל של עסק המשמש כקיוסק, הנמצא בצומת הצ'ק פוסט, שד' ההסתדרות 2 חיפה, הידוע גם כחלקה 1 בגוש 11630 (להלן: " הנכס").

במסגרת תביעת פינוי שהגישה המשיבה כנגד שטרית, ניתן ביום 2.2.2004 פסק דין במעמד צד אחד המורה על פינויו מהנכס (להלן: " פסק הדין"). בקשה לביטול פסק הדין נדחתה בהחלטה מנומקת ביום 30.6.2005 (כב' הרשם ברגר), בה נקבע כי לשטרית אין הגנה ראויה וכי פעל בחוסר תום לב ותוך הסתרת עובדות מבית המשפט. ערעורים ובקשות רשות ערעור על החלטה זו נדחו ובקשת רשות ערעור נוספת שהגיש המבקש לאחרונה, נדחתה בהחלטת בית משפט זה ביום 18.10.2007 (בר"ע 1980/07), והאמור בה מדבר בעד עצמו.

נציין כי לבקשה שבפני לא צורף פסק הדין נגד שטרית וכן לא צויין דבר קיומה של החלטתי בבר"ע 1980/07, ויש בכך משום הסתרת עובדות מבית המשפט.

2.         משלא מילא שטרית אחר פסק הדין, פנתה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל ופתחה בהליכי פינוי. ביום 10.1.2007 הומצאה לשטרית אזהרה וביום 14.1.2008 ניתן צו פינוי שנקבע ליום 18.2.2008.

3.         ביום 14.2.2008 הגישה המבקשת תביעה לבית משפט קמא, בה טענה לזכויות בנכס. לטענת המבקשת, בחודש ינואר 2007 העביר לה בעלה שטרית את החזקה בנכס, ומאז היא זו שמנהלת את הנכס. בנסיבות אלו, נטען כי לא ניתן לפנות את המבקשת מכוח צו הפינוי, המופנה כלפי שטרית מכוח פסק הדין, ובהיעדר פסק דין של פינוי נגד המבקשת לא ניתן לפנותה. יחד עם התביעה, הגישה המבקשת גם בקשה לצו מניעה זמני אשר ימנע את פינויה מהנכס.

4.         ביום 14.2.2008 נדחתה בקשת המבקשת לצו מניעה זמני ללא תגובה. בהחלטת בית משפט קמא נקבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי, בסמוך למועד הפינוי. עוד נקבע, כי המבקשת לא הוכיחה עילת תביעה לכאורה, שכן גם אם היה רשאי שטרית להעביר את זכויותיו בעסק למבקשת, וספק אם היה רשאי לעשות כן, הרי שבמועד ההעברה לא היו לשטרית כל זכויות בנכס ולכן גם המבקשת לא רכשה בו זכויות כלשהן.

5.         על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.

            בבקשה חזרה המבקשת על טענותיה בפני הערכאה קמא, כשהיא טוענת כי צו הפינוי ניתן נגד שטרית בלבד, ומאחר שהיא שמפעילה את העסק בנכס החל מינואר 2007, לא ניתן לפנותה מכוח צו הפינוי. לטענת המבקשת, היא מחזיקה בנכס מזה למעלה משנה, ובידיעת פקחי המשיבה. בנסיבות אלו, בחלוף למעלה מ-30 יום מאז קיבלה המבקשת את החזקה בנכס, לא ניתן לפנותה ללא פסק דין המורה על פינויה כדין, בהתאם לסעיפים 16-17 לחוק המקרקעין.

            עוד נטען, כי בית משפט קמא דחה את הבקשה לצו מניעה זמני מבלי שנתבקשה תגובת העירייה ותשובת המבקשת, וזאת בניגוד לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

המבקשת טענה כי סיכוייה לזכות בתביעה הם גבוהים, וכי במידה ולא יעוכב הביצוע ייגרם לה ולמשפחתה נזק בלתי הפיך, היות והעסק המופעל בנכס מהווה את פרנסת המשפחה, וכי מדובר במשפחה קשת יום.

6.         דין הבקשה להדחות ללא תשובה.

            כידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לסעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה - ע"א 418/79 תאני נ' כהן פ"ד לד(4) 161 (1980); רע"א 7690/95 לאופר נכסים בע"מ נ' ועדת המכרזים שליד עירית נהריה (ניתן ביום 11.4.1996); רע"א 1045/98 חברת ארמון ההגמון (קסר אלמטוראן) נ' ח'ורי (ניתן ביום 1.4.1998); רע"א 10373/02 אברהים נ' אלון (ניתן ביום 19.3.2003); רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו פ"ד נה(2) 301, 307 (2003); רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 6.8.2006); רע"א 9123/07 יניב מעייני נ' עכו ביי בע"מ (ניתן ביום 30.10.2007). ענייננו אינו נכנס לגדר אחד המקרים המיוחדים האלה, ואין לי אלא להצטרף לנימוקיו של בית משפט קמא.

7.         למעלה מן הצורך אוסיף כי מנסיבות העניין עולה לכאורה, שהתובענה והבקשה לצו מניעה זמני מהווים ניסיון לעיכוב נוסף של הליכי הפינוי מהנכס. שטרית בזמנו, נקט בכל הליך אפשרי על מנת לעכב את הליכי הפינוי כנגדו, עד כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. על פניו, תביעת המבקשת ובקשתה לצו מניעה זמני, הם המשך לניסיון לעיכוב הליכי הפינוי, ואל לבית המשפט ליתן ידו לכך.

            כאמור לעיל, הבקשה הוגשה לבית משפט קמא בשיהוי ניכר. האזהרה בדבר הפינוי נמסרה לשטרית לפני כשנה והיה בידי המבקשת זמן רב לפנות לבית המשפט במהלך אותה תקופה ולא מצאתי כל הצדקה להגשת הבקשה סמוך ל"דקה ה-90". כמו כן, המבקשת לא פירטה בבקשה את מלוא ההליכים המשפטיים בקשר לנכס, לרבות דחייתה של הבקשה האחרונה לרשות ערעור שהגיש שטרית, והסתירה עובדות מבית המשפט. די באלה כדי לדחות את הבקשה לסעד זמני שהוא סעד מן היושר - ראה רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ פ"ד מז(5) 165 (1993); רע"א 6079/04 חברת ניו סאונד ליצירה אומנותית בע"מ נ' חברת מאסטר קאסיט בע"מ (ניתן ביום 22.8.2004).

8.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה. בנסיבות אלו, גם נדחית ממילא הבקשה לעיכוב ביצוע.

לפנים משורת הדין ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

למזכירות: לשלוח העתק החלטה זו גם למשיבה. 

ניתנה היום י"א ב אדר א, תשס"ח (17 בפברואר 2008) במעמד הצדדים.