החלטה בתיק ברע 3090/08

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת שולמית ברסלב) מיום 10.1.2008, בה דחה בית המשפט בקשת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.

לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

1.         המערער הגיש נגד המשיבים תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים") בקשר לתאונת דרכים מיום 11.12.2005 בה נפגע כהולך רגל. המערער ביקש למנות מומחים בתחום האורטופדי והנוירולוגי ובית משפט קמא מינה מומחה בתחום האורטופדי בלבד. בנוגע למומחה בתחום הנוירולוגי נקבע כי אין ראשית ראיה המצדיקה מינויו. בהחלטה נקבע כי מהמסמכים הרפואיים עולה שהמערער נבדק על ידי נוירולוג והתלונן על כאבי ראש וסחרחורות ואף טופל עקב כך, אך זאת בחודש ינואר 2005 ואילך, עוד לפני התאונה.

2.         על החלטה זו נסב הערעור שבפני.

            בבקשתו הפנה המערער להלכה הפסוקה בדבר הגישה למינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק הפיצויים, וטען כי במסמכים הרפואיים שלאחר התאונה, קיימים ממצאים ותלונות בתחום הנוירולוגי, כגון כאבי ראש, סחרחורות, פגיעה בזכרון, בדיקת MRIוטיפול תרופתי. המערער טען כי דווקא בשל עברו בתחום הנוירולוגי, יש למנות מומחה רפואי, שיקבע את הקשר הסיבתי בין הפגיעה הנוירולוגית, ככל שקיימת, לבין התאונה.

            המשיבים טענו כי החלטת בית משפט קמא ראויה, באשר אין ראשית ראיה למינוי מומחה נוירולוג. המשיבים צירפו מסמכים רפואיים של המערער עובר לתאונה, מהם עולה כי בתחילת שנת 2005 אושפז בבית חולים והתלונן, בין היתר, על שכחה, כאבי ראש וסחרחורות ואף נבדק על ידי נוירולוג. במהלך החודשים שלאחר מכן יש רצף של רישומים רפואיים לגבי תלונות המערער על כאבי ראש חזקים שהולכים ומחמירים וגורמים לו להתעורר מהשינה, סחרחורות ושכחה ואף טופל בטיפול תרופתי. למערער גם  נקבעו אחוזי נכות במל"ל בגין תופעות אלו.

3.         כידוע, הגישה בעניין מינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפיצויים היא מקלה, שכן על פי החוק לנפגע אין אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי - רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 (1990); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136 (1998) (להלן: " הלכת רזין"); רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין (ניתן ביום 28.11.2004). כן נקבע כי די בקשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה כדי להצדיק את המינוי - רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 25.2.1991). עוד נוסיף, כי החלטה שלא למנות מומחה בתביעה לפי חוק הפיצויים תעמוד לבחינה קפדנית של ערכאת הערעור וזו לא תהסס להתערב בה - ראה הלכת רזין לעיל וכן אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית תש"ס-1999, בעמוד 560.

מעיון במסמכים הרפואיים עולה, כי תלונות המערער על כאבי הראש, הסחרחורות והירידה בזיכרון החלו כמעט כשנה לפני התאונה. בנוסף למסמכים שצורפו על ידי המשיבה, נמצאתי למד מסיכום ביקור של הנוירולוגית ד"ר מרינה מיום 22.10.2007 כי המערער סובל מכאב ראש כרוני לאחר חבלת ראש בשנת 2005, דהיינו, לפני התאונה.

למעט הקשר שעשה המערער בין התאונה לבין אותן תופעות שנמשכו גם לאחר התאונה, אין במסמכים הרפואיים ראשית ראיה לקשר שכזה. לכן, על אף הגישה המקלה למינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפיצויים, איני רואה מקום לשנות מהחלטת בית משפט קמא.

אציין כי המערער לא צירף לבקשתו את המסמכים הרפואיים לגבי מצבו קודם לתאונה, מסמכים שעמדו בפני בית משפט קמא בעת שניתנה החלטתו, ויש לזקוף זאת לחובתו.

4.         לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

אני מחייב המערער בשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ, שישולם מתוך כספי הפקדון שהופקד על ידי המבקש, והיתרה תושב למערער.

ניתנה היום כ"ו בניסן, תשס"ח (1 במאי 2008) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: