החלטה בתיק ברע 259/07

בית הדין הארצי לעבודה

1. ישראל פלט

2. ארגון עובדי חברת החשמל במרחב הצפון

                                                            המבקשים

חברת החשמל לישראל בע"מ

                                                            המשיבה

בפני הנשיא סטיב אדלר

ה ח ל ט ה

1.   לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת דלית גילה, בשא 1620/07 בתיק עיקרי עב 1065/07) מיום 25.3.2007 בה נדחתה בקשת המבקשים למתן סעד זמני שיורה למשיבה (להלן: החברה) להמשיך להעסיק את המבקש 1 (להלן - העובד) עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית שהגיש נגד פיטוריו.

2.   לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפני במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות תשובת החברה כפי שהוגשה לבית דין קמא, אני מחליט לדחותה. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת החברה.

3.   ואלה העובדות לכאורה הצריכות לעניינינו כעולה מהחומר שלפני.

החל מיום 20.5.1990 ועד ליום 21.4.1991 הועסק העובד בבתי המלאכה של החברה שבתחנת הכוח בחיפה. לאחר הפסקה של מעל שנה, התקבל לעבודה חדשה בחברה במסגרת הקמת תחנת כוח חדשה בחדרה. בתחילת תקופה זו, חתם על "כתב הצהרה והתחייבות" בו נאמר כי קבלתו לעבודה היא במעמד של עובד ארעי. עם סיום העבודות בחדרה, פוטר העובד ביום 15.12.1996 תוך שהוא מקבל פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

     ביום 20.3.1997 נקלט המבקש שוב לעבודה בחברה, בבתי המלאכה בחיפה, וזאת עד לתאריך 15.3.2007. אף במקרה זה, חתם העובד על הצהרה לפיה הובא לידיעתו כי הוא מתקבל לעבודה כעובד ארעי. בתאריך 6.2.2005 קיבל העובד מכתב ממנהל מחלקת פרט בחברה, לפיה מובהר כי מאריכים את תקופת עבודתו כעובד ארעי לתקופה נוספת, מבלי שיהא בדבר כדי להקנות לו זכות לקביעות.

      בתאריך  13.2.2007 קוים למבקש שימוע, בה הועלתה טענה לפיה יש להבחין את העובד לעומת עובדים אחרים, ולראות בו כמי שמועסק בחברה 17 שנה. ביום 6.3.2007 קיבל העובד את מכתב הפיטורים, שלאחריו עתר לבית דין קמא לביטול פיטוריו. ביום 12.3.2007 עתר לבית דין קמא למתן צו זמני אשר יורה לחברה להשיבו לעבודה, עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית שהגיש. בית דין קמא דחה את בקשתו, ומכאן הבקשה שלפני.

4.   בפתח טיעוניו במסגרת בקשת רשות הערעור, טוען העובד כי נשללה ממנו זכות יסודית, עת לא התיר לו בית הדין לחקור בחקירה נגדית את המצהיר מטעם החברה. לגישתו, התקופה של שלושה חודשים אשר הפרידה בין התקופה השנייה בה הועסק בחברה, לבין התקופה השלישית, אינה אלא תקופת "צינון" מלאכותית אשר נועדה לעקוף את מערך ההסכמים הקיבוציים, ולמנוע מהעובד את זכויותיו. על כן, בפועל אין לראות תקופה זו כמי שקטעה את רצף העסקתו, ובפועל הועסק הוא בחברה למעלה מ-10 שנים. עניין זה מהותי לשאלת הסעד הזמני המבוקש, והיה על בית הדין ליתן לו יומו ולאפשר לו את חקירת המצהיר מטעם החברה בעניין זה. ועוד, החברה עצמה מסתמכת היום על הסכם קיבוצי משנת 1996, כאשר פיטורי העובד נעשו בניגוד לאמור בו.

             מוסיף העובד וטוען, בין היתר, כי יש להבחין את מקרה דנא ממקרים אחרים שנידונו בעבר בפסיקה, כי מאזן הנוחות עומד לטובתו, וכי עמד הוא בנטל המוטל עליו להוכיח לכאורה את טענותיו.

5.   הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מתן סעדים זמניים. החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). במקרא דנא, לאחר שעיינתי גם בבקשה שהוגשה לבית דין קמא, ובתגובה לה, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים המצדיקים קיום דיון בערעור על החלטת ביניים בעניין סעד זמני. 

             עם זאת, עסקינן בהליך שעניינו פיטורי עובד. הפגיעה בעובד אשר עבודתו הופסקה היא קשה, ועל כן ראוי שתביעתו תתברר במהרה. בית הדין האזורי מתבקש לעשות כמיטב יכולתו לקדם את ההליך, לקבוע דיוני הוכחות רצופים, יום אחר יום, ככל שהדבר ניתן בהתאם לאילוצי יומנו, לברר את המחלוקת העובדתית בין הצדדים, וליתן את הכרעתו בהקדם האפשרי.

6.   סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.