החלטה בתיק ברע 2584/04

א.        בקשת רשות ערעור על  פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מיום   26.7.04 אשר בו דחה בית המשפט קמא תביעה להשבת כספים ששולמו לנתבע, בגין טיפולו בקבלת היתר לבנייה על גג בניין, הנמצא ברחוב יהודה הימית 45 ת"א (להלן:" הבנין").

            התביעה המקורית הוגשה  לבית המשפט לתביעות קטנות, כביכול, על ידי שלושה תובעים שהינם בעלים של דירות בבנין, והבעלים המשותפים של הגג המצוי מעל דירותיהם.

ב.         העובדות העיקריות הדרושות לענייננו הן כדלהלן:

            ביום 11.5.97 נכרת הסכם בין המשיב, אדריכל במקצועו, לבין שניים מהתובעים בבית המשפט לתביעות קטנות (תובעים 1 ו- 2 - ולהלן "התובעים") באמצעות עו"ד לוינסון לפיו שכרו התובעים  1 ו- 2 את שירותי האדריכל, לטיפול בקבלת היתר בניה על הגג.

            התובעים התחייבו לשלם לאדריכל  סכום של 6750 דולר כשוויו בשקלים.

            בית המשפט קמא קבע כי בשל העובדה שתובע נוסף, הוא התובע השלישי, המבקש בענייננו (להלן: "המבקש") טיפל בעבר בהגשת רישיון עבור התובעים וחדל מלטפל בכך מסיבות שונות, ישא המבקש בתשלום סך של 3700 דולר מתוך התמורה שהתחייבו התובעים לשלם לאדריכל.

בית המשפט קמא קבע כי על פי ההסכמים, שילמו התובעים לאדריכל סכום כולל של 3278 דולר, כשווים בשקלים, והמשיב שילם לאדריכל, כמקדמה, סך של 1298 דולר מתוך הסכום האמור.

בבית המשפט לתביעות קטנות עתר המשיב בשמו הוא ובשם התובעים, להשבת הסכומים ששולמו לאדריכל בטענה שלא ביצע את עבודתו לאחר שהתברר, לטענת המשיב, כי לא ניתן להוציא לפועל את הבניה על הגג, כמשאלת התובעים והמבקש, בשל ניצול מלוא אחוזי הבניה.

המבקש טען בבית המשפט לתביעות קטנות כי האדריכל לא ביצע עבודה כלשהי, למעט ביקור יחיד בשטח ופגישה עם גורמים מתאימים.

המבקש טען בבית המשפט קמא, בין היתר, כי טענת המשיב לפיה נוצלו מלוא אחוזי הבניה, איננה נכונה.

במהלך הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, הודיע המבקש כי אין בידו יפוי כח מטעם התובעים לייצגם בתביעה והם נמחקו מכתב התביעה.

נותרה על כנה רק תביעת המבקש להשבת סכום של 1298 דולר, אשר שולמו על ידי המבקש לאדריכל, כמקדמה.

בית המשפט קמא קבע:

" יאמר מיד כי לא מצאתי ממש בתביעה זו ואינני דוחה אותה על הסף.

שירותיו של הנתבע הוזמנו על ידי התובעים עקב היותו של זה מומחה לרישוי ואכן תוך זמן סביר מקבלת התוכנית בשטח, הכנתן מחדש, ופגישות עבודה עם צוות יפו - נתברר כי לא ניתן לקבל היתר על הבניה על הגג בשל מיצוי מלוא אחוזי הבניה על פי התב"ע ובשל היות הבניה בניין נכס לשימור.

משנודע לנתבע על חוסר האפשרות להוצאת היתר בניה הודיע על כך לב"כ התובעים ובהסכמה חדל לטפל בענין תמורת תשלום של  1980 דולר בש"ח נכון לחודש מרץ 1999.

נפלא ממני, בנסיבות אלה, מה דופי מצא בהתנהגות הנתבע כלפי התובעים.

בהגינותו כי רבה, משנוכח לדעת כי לא ניתן לקבל היתר בניה על גג הבנין, כמצופה, פנה הנתבע ביוזמתו לתובעים והודיע על הפסקת עבודתו תוך שהוא מוותר על תשלומים נוספים המגיעים לו על פי ההסכם."

(עמ' 2 לפסק הדין)