החלטה בתיק ברע 2538/06

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי שהבקשה אינה מצריכה תשובה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ד' מארק-הורנצ'יק) בת"א 37467/05 (בש"א 158916/06) מיום 10.08.06, לפיה התקבלו בקשות המשיב לגילוי מסמכים ספציפיים ולמתן תשובה לשאלון. הבקשה שבפני מופנית כנגד חלקה של ההחלטה המורה על גילוי מסמכים ספציפיים.

העובדות הרלוונטיות לענייננו הן כדלקמן: המשיב הגיש תביעה נגד המבקש, עורך דין במקצועו. לטענת המשיב, המבקש גבה ממנו סכומי יתר שלא כדין עת ייצג אותו, בהיותו קטין, בתביעת פיצויים לנזקי גוף בגין תאונת דרכים. במסגרת התביעה הגיש המשיב בקשה לגילוי מסמכים ספציפי ולמתן מענה לשאלון.

בית המשפט קמא הורה על גילוי מסמכים ספציפי בקבעו:

"מכתב התביעה עולה כי לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים הינה בנוגע לסכומים שנפסקו לתובע (המשיב, ש.ד.) על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר מכן- בבית המשפט העליון, והערכאות השונות, ועל אופן ניהול אותם כספים על ידי הנתבע (המבקש, ש.ד.) , ועל הקיזוזים שנעשו על ידו מאותם פיצויים.

באמצעות אותם מסמכים ואסמכתאות שברשות הנתבע, יוכל התובע לברר כדבעי את גובה הסכומים שנתקבלו וגובה הקיזוזים והניכויים שבוצעו מהפיצויים. אף כי התנהלו מספר הליכים בפני ערכאות שונות, במהלך ניהול תביעתו, הרי בסופו של יום המדובר במסכת עובדתית אחת הנובעת מאותו מקור.

על כן, אני דוחה את הטענה לפיה- יש בדרישת גילוי המסמכים הספציפית משום הרחבת או שינוי חזית הטענות.

בתביעתו- חולק התובע על הסכומים שנגבו ממנו, ועל אופן גבייתם.

המסמכים הספציפיים אשר גילויים מתבקש עתה- הם רלוונטיים לתביעה, ומטרתם לשקף את הסכומים שנתקבלו אצל הנתבע לטובת התובע, ואת הקיזוזים אשר בוצעו על ידו, שהם כלשעצמם מהווים נקודת מחלוקת בין הצדדים.

מכל הטעמים הללו- אני נעתרת לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים".

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. 

דין הבקשה להידחות. ההלכה היא, כי ניהול המשפט וסדרי הדין הינם עניינים שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהם, מלבד במקרים חריגים (רע"א 4775/04 שרון כדר נ' פרופ' יובל הרישנו, דינים עליון סט; רע"א 1315/07 פרופ' דב פלדברג ואח' נ' נחמיאס ואח', טרם פורסם 100). לא מצאתי כי המקרה שבפני הינו מקרה חריג המצריך את התערבותה של ערכאת הערעור.

המבקש גורס כי תביעת המשיב מתייחסת רק לאירועים שחלו אחרי מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, בית המשפט קמא נתן דעתו לעניין זה בכל הנוגע לבקשה להשיב לשאלון, שכן פטר אותו ממענה לשאלות בפרקים הו ו-ו'. לפיכך, לשיטת המבקש, בית המשפט קמא צריך היה לדחות גם את בקשת המשיב לגילוי מסמכים ספציפי המתייחסת לתקופה זו. משבית המשפט קמא נעתר לבקשה, סבור המבקש כי "יש משום הרחבת חזית שלא כדין וכן סתירה". זאת ועוד, המבקש מציין כי קיים "קושי הכרוך באיתור מסמכי הבנק מאותה תקופה, מלפני 10 שנים". לבסוף, טוען המבקש כי "טעה ביהמ"ש קמא בכך שלא חייב את התובע בהוצאות- בלי קשר לתוצאות הבקשה- הואיל והתובע חרג כליל מסדרי דין תקינים בהגישו את הבקשה לשאלון ולגילוי מסמכים".  

 שבתי ועיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. מקובלת עלי השקפת בית המשפט קמא כי לב ליבה של המחלוקת היא הסכומים שנפסקו והקיזוזים שבוצעו, ולפיכך מדובר במסמכים הרלוונטיים לתביעה. זאת ועוד, בית המשפט קמא נתן דעתו להיקפה של התביעה, ולעובדה שהיא מתייחסת רק לחלק מהתקופה בה ייצג המבקש את המשיב. אכן, מטעם זה בחר בית המשפט קמא שלא לחייב את המבקש להשיב לשניים מפרקי השאלון. במצב דברים זה, הובהר מעל לכל ספק כי בית המשפט קמא נתן דעתו לנסיבות המיוחדות של המקרה שבפניו, שכן לא אפשר את הרחבת החזית. לפיכך, חזקה עליו שאם הורה על גילוי מסמכים המתייחסים לתקופה כולה, הרי שמצא שיש בהם רלוונטיות גם בהתחשב בפרק הזמן אליו מתייחסת התביעה.

גם באשר לטענת המבקש כי ראוי היה לפסוק לזכותו הוצאות וזאת בלי קשר לתוצאות הבקשה, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המפשט קמא. ההלכה היא, כי בית המשפט שלערעור לא יתערב בסוגיית הוצאות המשפט, אלא במקרים נדירים (ראו ע"א 5630/90 תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ, פ"ד מז (2) 517, 528). לפיכך, מקל וחומר, שאין להיעתר לבקשה לרשות ערעור בעניין זה (בר"מ 6402/03 חברת משמרת אבטחה וניקיון (נהריה) בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ דינים עליון, כרך סה, 311). בית המשפט קמא נתן דעתו להתנהלות המשיב, ולא פסק לזכותו הוצאות אף שקיבל את בקשותיו. בנסיבות אלו, אין עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ט באב, תשס"ז (13 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.