החלטה בתיק ברע 2396/04

בקשה זו מופנית כנגד החלטת כב' השופטת ריבה ניב בת.א 59177/03 בבש"א 184576/03 מיום 2.06.04 לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת לסילוק על הסף של תביעה מחוסר סמכות.

העובדות.

עניינה של תובענה זו, השבת סכומי כסף ששולמו על ידי המשיבה ביתר, כארנונה בגין שטחים המוחזקים על ידה בעיר חולון. המשיבה טוענת כי המבקשת העלתה את שיעורי הארנונה בניגוד " לחוקי הקפאה", המגבילים את סמכותה לעשות כן.

לאור האמור לעיל, הגישה המשיבה, כנגד המבקשת, תביעה להשבת תשלומי ארנונה בסך של 80,982 ש"ח, אשר נגבו ע"י המבקשת, לטענת המשיבה, שלא כדין. בתגובה עתרה המבקשת לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות, שכן על פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים,תש"ס -2000 הוענקה לבית המשפט לעניינים מנהליים הסמכות הייחודית לדון בעתירות נגד החלטות הרשות, בעניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק זה, הכוללת גם ענייני ארנונה. בית משפט קמא דחה הבקשה ומכאן בקשת הרשות לערער שהוגשה לבית משפט זה.

דיון.

כאמור לעיל, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת סמכותו של  בית משפט אזרחי לדון בתביעה כספית, הכרוכה בתקיפה עקיפה של החלטה מנהלית, כאשר סוגיית חוקיות החיוב נתונה בגדר סמכותו של בימ"ש לעניינים מנהליים, קרי, האם בימ"ש אזרחי מוסמך לדון בסוגיה זו שעה שבאים לתקוף את החיוב בעקיפין, בתביעה לסעד כספי?

המסגרת הנורמטיבית לדיון בסוגיה שלפנינו מצויה בהוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס - 2000 (להלן: "החוק").

סעיף 5 לחוק קובע:

   " בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -

(1) עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה (להלן: עתירה מינהלית).נ

(2) ....ב

(3) תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן: 'תובענה מינהלית')."

סעיף 1 לתוספת הראשונה לחוק קובע:

"ארנונות - עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד; לענין תוספת זו, החלטות - לרבות התקנת תקנות"

על יסוד הוראות חוק אלו, מתבקשת המסקנה, כי בית המשפט לעניינים מנהליים הוא אכן בית המשפט המוסמך לדון בתקיפה ישירה של החלטה מנהלית, בענייני ארנונה.

התביעה הנדונה הינה תביעה כספית ביסודה. אולם לשם הכרעה במחלוקת, על בית המשפט לקבוע, כשאלה שבגררה, האם החיוב בארנונה נעשה על פי חוק, יחד עם זאת המבחן הקובע את גדר סמכותו של בימ"ש הנו מבחן הסעד - כמבחן ראשון במעלה. ולפיכך, גם אם סוגיית חוקיות החיוב נתונה בגדר סמכותו של בימ"ש לעניינים מנהליים שעה שמדובר בתקיפה ישירה אשר תוגש על דרך של עתירה מנהלית, הרי בימ"ש אזרחי יהא מוסמך לדון בסוגיה זו שעה שבאים לתקוף את החיוב בעקיפין, בתביעה לסעד כספי.

לעניין זה יפים הדברים שנכתבו בע"א  510/82 רינה חסן נ' יפה פלדמן פ"ד לז(3)1 בעמוד 12:

"סמכותו של בית המשפט מוכרעת לא על-פי בדיקת מהותו של הסכסוך אלא על- פי הסעד , שאותו מבקש התובע...  המבחן הנכון על-כן, כשדנים בשאלת סמכותו של בית-משפט השלום... הוא, אם הסעד, שאותו תובע התובע, הוא בסמכותו ..."

וגם הדברים שנאמרו בע"א  483/88 מפעלים פטרוכימיים נ' מדינת ישראל , פ"ד מ"ד (3) 81, בעמוד 816:

"מדובר לפנינו בהליך אזרחי, שבו תובעת המבקשת מן המשיבה סכום כסף, אף-על-פי שכדי להגיע למתן הסעד לו עותרת המבקשת יהא על בית המשפט לדון בשאלות מתחום המשפט המינהלי; בגישה זו שאנו נוקטים אין רבותא, וכבר פסקנו, שרשאי בית המשפט האזרחי להעניק לפלוני סעד כספי בגין מעשה עוולה שבוצע על-ידי רשות ציבורית באי-שימוש נאות בשיקול הדעת שהוקנה לה על-פי החוק..."

עוד נקבע כי: