החלטה בתיק ברע 2374/06

בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת באום-ניקוטרה) שדחתה את בקשת המבקשים לפסול לאלתר את המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, פרופ' חנוך בר-און, או למנות לחילופין מומחה אחר.

בחוות הדעת שנתן קבע פרופ' בר-און שקיים קשר סיבתי בין התאונה בה נחבלה המשיבה,  ההפרעות הנפשיות שהופיעו אצל המשיבה בעקבות התאונה שהיו כרוכות במתח וב - stress  לבין מחלת הסוכרת ממנה היא סובלת.

המבקשת טענה בפני בית המשפט קמא והיא טוענת גם בפני שיש לפסול את המומחה הרפואי, משום שהמומחה מחזיק במשך שנים רבות ובאופן עקבי בדעה לפיה קיים קשר סיבתי בין מתח נפשי לבין מחלת הסוכרת וכך הוא קבע בעשרות חוות דעת שהגיש לבתי המשפט בנושא זה, בעיקר מטעמו של קצין התגמולים. בנסיבות אלה ולאחר שהמומחה כלל לא הזכיר בחוות דעתו דעות אחרות שלטענת המבקשת רווחות במדע הרפואה, לפיהן אין קשר סבתי כזה, סבור ב"כ המבקשת שהמומחה "נעול" על הקונספציה הגורסת קיומו של קשר סיבתי בין מתח נפשי לסוכרת, ועל כן יש לפסול את חוות דעתו. טעם נוסף לפסילת חוות הדעת של המומחה, אליבא דמבקשת, הוא שהמומחה לא זכר בעת חקירתו הנגדית כי מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. אציין בהקשר זה שבתשובתו של המומחה לשאלת בית המשפט הוא השיב, שכאשר כתב את חוות דעתו, "כמעט בטוח" שידע שהוא מומחה מטעם בית המשפט.

בית המשפט קמא דחה את בקשת הפסילה של המבקשת. בהחלטה נקבע שקיימת אמנם תחושה לא נוחה מן העובדה שהמומחה לא זכר או לא ידע אם הוא משמש כמומחה מטעם בית המשפט או מומחה מצדו של צד כלשהו. כמו כן "יש להתייחס", על פי ההחלטה, אל העובדה שהמומחה לא פרש  בפני בית המשפט את האסכולות השונות בנושא זה. עם זאת, סבר בית המשפט קמא שעניינים אלה אינם צריכים להביא לפסילתו של המומחה הרפואי. אמנם, ציין בית בית המשפט קמא בהחלטתו, ישנה אפשרות לשקול מינוי מומחה נוסף, אלא שהחלטה בעניין זה צריך שתתקבל לאחר סיום חקירתו של המומחה.

בבקשת רשות הערעור שהגישה חוזרת המבקשת על טענותיה בפני בית המשפט קמא. לטענתה המומחה הרפואי "נגוע" בחוסר אובייקטיביות, הוא "נעול" על דעה אחת בה הוא תומך והימנעותו מלהזכיר קיומן של אסכולות או דעות אחרות במדע הרפואה אשר שוללות קשר סיבתי כאמור עולה כדי חוסר תום לב. על רקע זה, המבקשת עותרת, לצד פסילתו של המומחה, להורות לבית המשפט קמא להימנע מלמנות מומחה אשר עמדתו ביחס לקשר אפשרי בין מתח נפשי לבין מחלת סוכרת ידועה.

בינתיים, למרבה הצער, פרופ' בר-און נפטר. בעקבות כך מינה בית המשפט קמא מומחה רפואי אחר וקבע שחוות הדעת של פרופ' בראון תומצא למומחה הרפואי החדש.

ב"כ המבקשת ביקש לערער בפני בית משפט זה גם על ההחלטה המתירה המצאת חוות דעתו של פרופ' בראון ז"ל למומחה הרפואי החדש, אך בקשתו נדחתה (על ידי כב' השופטת י' צור). 

למרות פטירתו של פרופ' בראון עומד ב"כ המבקשת גם כיום על פסילת חוות דעתו.

דעתו של בית המשפט קמא מקובלת עלי. טבעי הדבר שלפרופ' בראון ז"ל, כמומחה שעסק משך עשרות שנים ברפואה בתחום הסוכרת, הייתה דעה בשאלת הקשר הסיבתי בין מתח נפשי לבין סוכרת. סביר מאוד להניח שגם לכל מומחה רפואי אחר שימונה בתחום זה תהא, ללא קשר למינוי, דעה מגובשת בתחום זה. בכך בלבד אין כדי לבסס את הטענה שפרופ' בר-און לא היה אובייקטיבי או שהיה נוגע בחוסר תום לב. עם זאת, לאחר שפרופ' בראון הודה בחקירתו שקיימות דעות או אסכולות אחרות במדע הרפואה שאותן הוא לא פירט בחוות דעתו, ניתן היה לשקול מינוי מומחה רפואי נוסף. בית המשפט קמא אף הודיע שישקול מינוי כזה לאחר תום החקירה. אלא שבינתיים פרופ' בראון נפטר ובית המשפט קמא מינה מומחה רפואי נוסף בשל פטירתו של המומחה ולאו דווקא בשל השיקולים עליהם הצביעה המבקשת.

בנסיבות אלה, אין עוד מקום להיזקק לעניין מינוי המומחה הרפואי הנוסף. אשר לבקשה לפסול את חוות הדעת, לאור השיקולים המנויים לעיל אני סבור שפסילה כזאת אינה מוצדקת.

התוצאה היא שהבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' בניסן, תשס"ז (28 במרץ 2007), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: