החלטה בתיק ברע 2177/07

בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בחיפה (הגב' מישורי יפעת), מיום 14.10.07, אשר ניתנה לאחר חקירת יכולת של החייב, בשני נושאים:

האחד- גובה צו התשלומים בו חוייב החייב. צו התשלומים, אשר נקבע לחייב, עומד על סך של 1,800 ש"ח בחודש והחייב ביקש להפחיתו עד כדי 200 ש"ח בחודש.

השני- מימוש כספי החייב בחברת הראל, אשר עוקלו ע"י הזוכה.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

תיק ההוצאה לפועל נפתח, לשם ביצוע פסק דין, אשר ניתן, לטובת הזוכה, ע"י כבוד השופטת למלשטרייך-לטר, בת.א. 1958/01 בבימ"ש השלום בחיפה. פסק הדין ניתן ביום 28.8.05.

בתו של החייב, הגב' עפרה קרמר (להלן: " עפרה" או " בתו"), ביקשה להצטרף לבקשה, כמשיבה. נעתרתי לבקשתה והדיון התקיים בנוכחותה.

מכח סמכותי, על פי תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

גובה צו התשלומים ;

החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל-

בהחלטתה קבעה כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי קיים פער משמעותי בין ההכנסות הנטענות ע"י החייב ובין ההוצאות, בהן הוא נושא וכי רב הנסתר על הגלוי. כבוד ראש ההוצאה לפועל פירטה, בהחלטתה, נתונים המצויים במסמכים השונים, אשר היו בפניה ואשר החייב לא ידע להסבירם, כגון הפקדות סכומי כסף גדולים בחשבונו, הפקדות שיקים בסכומים של אלפי שקלים, בהפרשי זמן של מספר ימים (סכומים אשר אינם מתיישבים עם דיווחי המע"מ שדיווח החייב), עובדת קיומה של מסגרת אשראי בסך 30,000 ש"ח בחשבונו של החייב, הלוואה בסך 40,000 ש"ח, אשר נטל החייב מהבנק, בחודש יוני 2007, הוצאות של אלפי שקלים לנסיעה לחו"ל וקניות ב"דיוטי-פרי" והוצאות נוספות. כל אלה אינם עולים בקנה אחד עם טענותיו של החייב באשר לחוסר יכולתו הכלכלית.

טענות החייב-

החייב טוען, כי הוא לא ידע שעליו להמציא מסמכים לתקופה של 12 חודשים, שכן בזימון לחקירתו נרשם שעליו להמציא מסמכים רק לתקופה של  6 חודשים אחרונים.

לטענתו, כבוד ראש ההוצאה לפועל התייחסה ל"נתונים היסטוריים", אשר אינם תואמים את מצבו היום.

באשר להלוואה טוען החייב, כי היא נלקחה על מנת לכסות יתרת חובה בחשבון העו"ש, שהצטברה עקב העדר הכנסות.

לדבריו, הוא אכן היה בעל נכסים וממון, אולם עסקיו התמוטטו והוא נותר ללא נכסים וכעת הוא עובד כסוכן ביטוח מתחיל ומשתכר 3,500 ש"ח בחודש, אשר לאחר תשלום הוצאות, לרבות הוצאות עבור עבודתו כסוכן ביטוח (מדלת לדלת), אינן משאירות לו די למחייתו. לדבריו, משפחתו עוזרת לו בהלוואות ובמתנות והוא חייב כספים גם לאחיו.

דיון-

במהלך הדיון הגישה הזוכה אסופת מסמכים וביניהם - בקשתו של המבקש להקטנת צו התשלומים מ- 1,800 ש"ח ל- 200 ש"ח בחודש. בתצהירו, אשר צורף לבקשה (ואשר נחתם ביום  25.3.07), הצהיר המבקש, כי הוא עובד כסוכן ביטוח "מדלת לדלת" מזה כ שלוש שנים וכי הוא משתכר מעבודתו זו סך של 3,000 ש"ח לחודש.

על רקע זה, אין מקום לקבל את טענת החייב, לפיה כבוד ראש ההוצאה לפועל, עסקה בנתונים "היסטוריים". הנתונים, אשר פורטו ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל בהחלטתה ואשר חלקם הובא לעיל, מתייחסים לסוף שנת 2006 ולשנת 2007, בהן לטענת החייב, הוא השתכר סך של 3,000 ש"ח לחודש, בלבד והם אכן אינם עולים בקנה אחד עם הצהרותיו של החייב ועם טענותיו. רחוק מכך.

יצויין, כי גם הוצאותיו, המפורטות במחצית השניה של העמוד השני להחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל (ואשר לגביהן אין מחלוקת), אינן תואמות את הצהרותיו לגבי מיעוט יכולתו.