החלטה בתיק ברע 2143/07

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ש. לבנוני)  מיום 2.8.2007, בה נתקבלה בקשת המשיב להטלת עיקול ברישום על זכויות המבקש בדירתו בירושלים.

1.         המשיב-הבנק הגיש נגד המבקש ונתבעים נוספים תביעה, בה נטען נגד הנתבעים הנוספים, כי קשרו קשר נגד הבנק במטרה להוציא ממנו כספים והלוואות, בתרמית ובהטעיה. לפי הנטען, הנתבעים שכרו את המבקש, שמאי במקצועו, על מנת שישום נכסים קודם למתן הלוואות לנתבעים האחרים, והמבקש הכין את השומות ברשלנות ובפזיזות תוך שהוא מסייע במתן ההלוואה לנתבעים וגורם נזקים למשיב.

המשיב הגיש בקשה לעיקול זמני ברישום, בין היתר, על זכויות המבקש בדירה ברחוב דוידסון 4 בירושלים הידועה כחלקה 19 בגוש 30145 (להלן: " הדירה"). בבקשת העיקול, פירט המשיב את הרשלנות המיוחסת למבקש, ובראש ובראשונה, כי המבקש לא ביקר כלל במקרקעין מושא השומה, ובשל כך לא נזכר בשומה שערך, קיומו של פולש במקרקעין (סעיף 7 (א) (ב) לתצהירו של עו"ד ברינט, כונס הנכסים). המשיב טען כי נגד המבקש הוגשו מספר תביעות כספיות על ידי בנקים במסגרתן הוטלו עיקולים על נכסיו, כי על דירת מגוריו רובצת משכנתא וכי המבקש לא הראה שיש לו כיסוי ביטוחי. בנסיבות אלו נטען, כי קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין אם תתקבל תביעת המשיב ולא יינתן הצו.

המבקש התנגד לבקשה וטען כי הדירה מהווה חלק מנכסיו המשותפים לו ולאשתו, כי לתביעה הקשורה לעסקיו אין כל קשר לאשתו, כך שבנסיבות אלו, אין זה ראוי להטיל עיקול על חלקה של אשתו בדירה.

בנוסף נטען כי המבקש ואשתו סיימו לשלם את המשכנתא הרובצת על הדירה, וכי בתביעה נוספת שהוגשה נגד המבקש והתקבלה, היה לו כיסוי ביטוחי בו ההשתתפות העצמית עמדה על סך 5,000 $ בלבד. במצב דברים זה, טען המבקש, המשיב לא הוכיח את טענתו להכבדה אם יינתן פסק דין כנגד המבקש, ואף לא נטען לחשש להברחת נכסים על ידי המבקש.

2.         בית משפט קמא קיבל את הבקשה בחלקה, והורה על עיקול ברישום של זכויות המבקש בדירה. את החלטתו השתית בית משפט קמא בעיקר על העובדה שאין למבקש כיסוי ביטוחי, וכי בתיק אחר המתנהל כנגדו, טען המבקש לביטול עיקול על דירה אחרת, בטענה שמדובר בנכס משפחתי שנמכר לצד שלישי, אך נתברר כי  הצד השלישי לו נמכרה הדירה הוא חברה שבשליטת המבקש ורעייתו.

3.         על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני. המבקש טען כי המשיב לא הוכיח קיומן של ראיות מהימנות לכאורה להכבדה על ביצוע פסק הדין, לכשיינתן, וכן לא נשקלו סיכויי התביעה נגדו. באשר לכיסוי הביטוחי נטען כי המבקש שלח הודעת צד ג' לשמאי אחר, קבלן משנה מטעמו, ואותו צד שלישי מיוצג על ידי מבטחיו בביטוח אחריות מקצועית.

4.         דין הבקשה להדחות ללא תשובה.

כידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לסעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה - ע"א 418/79 תאני נ' כהן פ"ד לד(4) 161 (1980); רע"א 7690/95 לאופר נכסים בע"מ נ' ועדת המכרזים שליד עירית נהריה (ניתן ביום 11.4.1996); רע"א 1045/98 חברת ארמון ההגמון (קסר אלמטוראן) נ' ח'ורי (ניתן ביום 1.4.1998); רע"א 10373/02 אברהים נ' אלון (ניתן ביום 19.3.2003); רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו פ"ד נה(2) 301, 307 (2003) רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 6.8.2006); רע"א 9123/07 יניב מעייני נ' עכו ביי בע"מ (ניתן ביום 30.10.2007).לא שוכנעתי כי מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

קביעתו של בית משפט קמא נסמכה בעיקר על מצב נכסיו של המבקש והתנהלותו, והמסקנה לפיה במצב דברים זה ובהיעדר כיסוי ביטוחי יש חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין הינה סבירה. בית משפט קמא נמנע מלפרט את מסקנתו לעניין סיכויי התביעה באומרו " אין בדעתי להידרש לסוגיית הרשלנות המקצועית הנטענת, ואף לא אזקוף לחובתו של זלטין את הנתון אודות כך שמן החומר שבפניי עולה כי לא אחת הוגשו נגדו תביעות על רשלנות מקצועית". לכאורה, בכך לא התייחס בית המשפט לסיכויי התביעה, בניגוד לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. אלא שקריאה זהירה של ההחלטה מעלה כי בית משפט קמא מצא כי תנאי זה התקיים, גם אם לא ציין זאת במפורש בהחלטתו. למעלה מן הצורך אומר, כי הרכיב של " ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה" מתקיים, ולו מן הטעם שהמבקש, בבקשתו לביטול העיקול, לא התייחס כלל לגופא של טענה כי לא ביקר במקרקעין (ראה סעיף 8.6 לבקשה). אציין כי תביעת המשיב כנגד המבקש, הוגשה ככל הנראה בקשר לעסקה שנדונה בשעתו בפני - ה.פ. (מחוזי חיפה)  202/03 האפוטרופוס הכללי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (נבו, ניתן ביום 20.11.05), וראה פסקה 7 לפסק הדין.

עוד אציין, כי מדובר בעיקול ברישום בלבד המהווה אמצעי מידתי שאין בו כדי לגרום נזק למבקש, ואף לא נטען על ידי המבקש אחרת. בחינה של מאזן הנוחות מובילה למסקנה שאין להתערב בהחלטת בית משפט קמא, באשר איני רואה את הנזק שייגרם למבקש אם יוטל העיקול ברישום, ומנגד, למשיב עלול להיגרם נזק אם העיקול יבוטל.

5.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש.

ניתנה היום כ"ה בכסלו, תשס"ח (5 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.                                                                                

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: